מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת תולדות

בראשית כה,כח: וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב: מדוע יצחק אהב את עשו ורבקה את יעקב? הירש: "כוח המשיכה של הניגודים. יצחק ... פרש מהמולת העולם, הוא העדיף לשבת בבדידות ובשלווה סמוך לבאר לחי רואי ... הוא ראה בעשו את הכוח והעוצמה אשר עלו על שלו, להיות עמוד התווך של הבית. רבקה מאידך גיסא ראתה ביעקב את הדמות השלמה, המייצגת אורח חיים שמעולם לא הכירה בבית אביה".

כו,יג-יד: וַיִּגְדַּל, הָאִישׁ; וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל, עַד כִּי-גָדַל מְאֹד. וַיְהִי-לוֹ מִקְנֵה-צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר, וַעֲבֻדָּה רַבָּה; וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ, פְּלִשְׁתִּים: מדוע 'ויגדל האיש' ולא 'ויגדל יצחק', ומדוע 'ויקנאו אותו' ולא 'ויקנאו בו'? הירש: "דבר זה נאמר מנקודת המבט של הפלשתים. האיש נעשה גדול מדי עבורם, הם התמרמרו עליו וקנאו בו ... הם לא קנאו בו בגלל עושרו, שהרי בעת הרעב היה עושרו ברכה לכלל כולו, אלא נפגעו מהעמדה והכבוד שהשיג בשל כך. קנאתם התייחסה אל האיש יותר מאשר אל עושרו".

כז,ד: וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, וְהָבִיאָה לִּי--וְאֹכֵלָה:  בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי, בְּטֶרֶם אָמוּת: הירש: "מה היה הדבר שגרם ליצחק לבקש מבנו אשר רצה לברכו, שקודם יכין לו מטעמים? ... יצחק רצה לברך את עשו ברוח ייעודו העתידי ... קיווה שנטיותיו הטבעיות של עשו תהיינה ביום מן הימים למקור ברכה ... צריך להעלות את מלאכת הציד הפראית ולהשתמש בה למטרות אנושיות נעלות ... בדרך כלל לא היה עשו צד מתוך מטרה להמציא סעודה מזינה לאביו הקשיש והחלש ... אומר יצחק לעשו ... השתמש הפעם הזאת בכלי מלאכתך כדי לעשות חסד עבור אדם, לחזק את ליבו של זקן ... לענג את זולתו".

כז,ו: וְרִבְקָה, אָמְרָה, אֶל-יַעֲקֹב בְּנָהּ, לֵאמֹר: הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת-אָבִיךָ: מדוע רבקה מרמה את יצחק? הירש: "(כוונתה של רבקה) להוכיח ליצחק באיזו מידה יכולות הבריות לרמותו! אם אפילו יעקב, שהיה 'איש תם' יכל להתחזות לפניו כ'גיבור ציד' ... (ואז יצחק) ראה איך שכל ימיו גנבו את דעתו ורימוהו ... והוסיף במכוון ומרצונו העצמי: 'גם ברוך יהיה!' ... היא נוכחה לדעת שחומר שאין עמו רוח – אינו אלא קללה, ושברכת יצחק בלתי ניתנת לחלוקה, היא יכולה להינתן רק על ראשו של אחד מהבנים".

כח,ה: וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב, וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם: הירש: "מדוע יצחק שהיה עשיר מופלג ... שלח את בנו בצורה כזאת, בעירום ובחוסר כל, כשאין בידו אלא מקל? ... היה צורך להבהיר שהן יעקב והן רבקה לא פעלו מתוך אהבת בצע. לאחר יציאת יעקב יש להגיע למצב שעשו לא יוכל להתלונן אפילו על חסרון מחט. הרי זו עדות מופלאה על אצילות הנפש של רבקה ויעקב".

שבת שלום, שבת של ניגודיות חיובית, הערכת הזולת, עידון המידות, אמת וענווה, וניצחון מוחץ על אויבינו, אורן.