מהלכות חול המועד
חול המועד כשמו כן הוא-מצד א' חול מצד ב' מועד.
במשנה נקרא "מועד קטן" או אפילו "מועד" סתם אולי לבטא שהעיקר בו זה המועד, ולא צד החולין שבו.
שבת חול המועד נקראת גם "שבת שבתוך המועד" אולם השם בה היא נקראת כיום הוא שם נפלא היות שהוא מכיל ג' דרגות של קדושה-שבת, מועד, חול.
"מבזה את המועדות אין לו חלק לעולם הבא"- צריך להיות מיחידי סגולה על מנת להגיע לדרגה זו של מבזה מועדות, ברגע שאדם עושה פעולה קטנה שונה מיום חול-כבר יצא מגדר מבזה את המועדות, למשל-מי שלא עובד בחול המועד או אפילו עובד חלקית-כבר יצא מגדר המבזה את המועדות, גם אם בנושאים אחרים הוא מחלל את קדושת חול המועד.
באופן דומה ניתן לבאר את מאמרי חז"ל המבטיחים שכר טוב למי שמקיים מצוות מסוימות, כגון עשירות או בנים תלמידי חכמים, מדוע רוב האנשים שמקימים מצוות אילו לא זוכים לשכר המיוחל? אחת התשובות לכך שהשכר מובטח דווקא אם יקימו את המצוות הללו בשלמות, באותה מידה ניתן לטעון שהעונש שנאמר למי שמבזה את המועדות נאמר דווקא למי שמבזה את המועדות עד הסוף ואפילו עובד בהם כהרגלו מידי יום.
תשובה נוספת מדוע לא זוכים לעשירות-באותם מצוות עליהם נאמר שהמקימם זוכה לעשירות-היות שלפעמים עושר שמור לבעליו לרעתו, אמנם קשה לומר שתשובה זו יכולה להיות נכונה לאותם מצוות עליהם נאמר שהמקימם זוכה לבנים תלמידי חכמים-משום שקשה לומר שמבנים תלמידי חכמים יכול לצאת תוצאה שלילית.
תשובה נוספת-אם יש מצוות עליהם נאמר שהמקימם זוכה לעשירות, ובכל זאת אדם לא זכה בהם לעשירות-אולי היה יכול להיות יותר עני, ובזכות המצווה הוא נמצא ב "מעמד בינים" בין עניות לעשירות.