באגדה אנו אומרים שבים לקו פי 5 מאשר במכות מצרים, ומקורו במכילתא (שמות יד,לא) 'ר' יוסי הגלילי אומר מנין שלקו המצרים במצרים עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות, במצרים מה הוא אומר ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע וגו' ועל הים מהו אומר וירא ישראל את היד הגדולה וגו' כמה לקו באצבע עשר מכות אמור מעתה במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות. ר' אליעזר אומר מנין אתה אומר שכל מכה ומכה שלקו המצרים במצרים היתה של ארבע מכות וגו'. ר' עקיבא אומר מנין אתה אומר שכל מכה ומכה שלקו המצרים במצרים היתה של חמש מכות וכו' ועל הים לקו מאתים וחמשים מכות' ולכאורה מה העניין שבים סוף לקו המצרים פי 5?- תחילת הקטע הוא 'וירא ישראל את היד הגדולה, מיתות חמורות מיתות משונות זו מזו לפי שהביא עליהם כמה מיתות בים' הרי שבים היו כמה סוגי מכות ולכן כניראה הכוונה לפי 5 שהיה בים, ולכן כנגד המכות כפול 5, ולמה כפול 5?- הפס' אומר "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (שמות יד,לא) כך שמעבר לעצם המכה יש גם השפעה שישראל ראו את יד ה' (להבדיל מהמכות שהמצרים הם שאמרו שזה מה'- החרטומים אמרו) וגם ייראו מה' וגם האמינו בה' והאמינו במשה כך שבנוסף לעצם המכה יש גם השפעה על 4 דברים שהם נוספים לעצם המכה וכך יוצא 5. מכת בכורות היא שהוציאה את בנ"י ממצרים, מראש נאמר שהיא זו שתוציא "שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך" (שמות ד,כג) כך שכל המכות הם כחלק ממנה (ובאו כדי לברר את יסודות האמונה, ראה בדברי מרן הגר"ח דרוקמן שליט"א ב'לזמן הזה' מה מלמדים) ולכן המכה היא כביכול 10 מכות ולכן בים זה כנגדו ולכן פי 5 שזהו 50. שהמכות היו 10 כנגד 'כנגד עשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו ובכולן נמצא שלם, כנגדן עשה הקדוש ברוך הוא עשרה נסים לבניו במצרים, כנגדן הביא עשר מכות' (אבות דר"נ לג,ב) הרי שכנגד הבטחתו לאברהם להוציא את בנ"י נעשו המכות 10 כנגד אמונת אברהם, ובים היה כפול 5 בשל תוספת האמונה שהביא לבנ"י. ואולי מכות מצרים כנגד אברהם ולכן 10 כנגד האמונה, ובים נעשה לבנ"י לקראת קבלת התורה שזהו "וגאלתי" לקראת "ולקחתי אתכם לי לעם והיתי לכם לאלקים" (ו,ז) שזה מתן תורה, שלו יש 5 חומשים, ולכן כנגד אמונת אברהם כפול 5. ואולי זה כפס' “ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים" (תהילים עח,מט) כמו שדורש ר"ע שהיו 5, אמנם לריה"ג נחשב לאצבע אחת, כך שכל אלו התאחדו למכה אחת, אבל בים שזו המכה הסופית ניתן לכל אחד להכות כשלעצמו וכך נעשה כפול 5, ולר"ע גם בכל מכה ניתן 5 ובים גם כנגד 5 חבריו, ולר"א במכות מצרים זה לא היה בשלמות כל אחד לעצמו ולכן נחשב ל-4 אבל בים זה מדוקדק לכל סוג שאפשר ולכן מתחלק ל-5. ואולי זהו שמובא בהגדה קודם "ר"י היה נותן בהם סימנים- דצ"כ עד"ש באח"ב' שמה בא לומר בזה? (ראה בדברי מרן הגרח"ד שליט"א, שם) אולי זה בא לומר שהכל מאוחד, כמו שאמרנו לשיטת ריה"ג (ואף לר"ע ולר"א זה כעין מאוחד לעומת ים סוף). ואולי אפשר שמכה באצבע, שכך זה 10 המכות כמו 10 אצבעות, שמכם בכל היד, אולם כיון שנעשו במכות ניפרדות אז יש בזה כעין פרטיות כל אחד לעצמו, ולכן נחשב כאצבע, לעומת זאת בים סוף שהוכה יחד זה מראה את גדלות היד, שלכן דווקא אז "וירא ישראל את היד הגדולה" שמוכח ומודגש כחו של ה', וזה מביא את שלמות האמונה, שלא כמכות שנחשבו כיחידות שלכן לאחריהם העיז פרעה לחשוב שיכול לרדוף אחר ישראל בלי לינזק. אבל בים הוכח לכל גדלותו של ה', ולכן זהו שלמות האמונה, ולכן מתאים בזה יד ,כמו היפוכו "כי יד על כס י-ה" שבהקשר למקדש נאמר יד, שזה ביטוי לשבועה, שזה ביטוי חוזק, כך גם יד מרמז על מעלת ה' וגילויו בעולם, ולכן בהקשר למקדש (שעמלק נפגמו בכחו, שיחרב) שבו מתגלה מעלתו השלמה של ה' שמעל הטבע ביום יום, ולכן בים שראה שפחה על המים מה שלא ראה יחזקאל בנבואתו '"זה א-לי"- בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים" (רש"י שמות טו,ב) אז זהו השלמות שכנגד יד, ולכן לא רק ה' מראה את אצבעו, כמו במכות שראו החרטומים, אלא בנ"י מראים באצבעם, שהושפעו מיד ה' שהגיע עד ליכולת ראיה והצבעה זו, ולכן היה ראוי בו להכות כמו יד יותר מאצבע מצרים.