המאמין הראשון כמו האחרון חי גם את הספק.

--------------------------------------------------------------.

שלעולם אין ולא תהייה באדם שלמות אמונית מוחלטת.

  היהדות  גם בעניין זה,נסחפה למחוזות הטוטליים.......

 וכך גם שוב ושוב הנארטיבים התנכיים, נצבעים בצבעים עזים של שחור ולבן .

   [ראו למשל על דוד נאמר שלעולם לא חטא  .....?!  ולעזאזל מה אמר נתן הנביא]

 אנחנו ,לא מוכנים לקבל  את המוחלטות כאמור גם ובעיקר לגבי אברהם .

למשל  :כי אברהם כמאמין הראשון לא היה ולא יכול היה להיות המאמין המוחלט.

 אנחנו [היהדות התלמודית]מסרבים להודות באמת כי אברהם כמאמין הראשון  התקשה שוב ושוב להתנהל  בבטחון מוחלט. אותו שגם ניזון ומופעל  - מאמונה שלמה ומוחלטת.

 והנה, כשיש רעב הוא על דעת עצמו נותש למצרים..... לא מחכה לאישור.....

 ולא רק זאת . הוא גם לא סומך שחייו שם יהיו בטוחים.  והוא מקדים ונוטל יוזמה  "

להיאחז בשקר לבן  והכל כדי להציל את חייו.

 תופעה זו אצל המאמין הראשון , חזרה על עצמה שוב ושוב ואף הונחלה בהמשךגם לבן....

  שהאלוהות נתפסה בעיניו גם כמוקד  או מקור של פחד ואימה .

 [גם בעקבות טראומת העקדה.....] 

 כך שלא בכדי , בתודעתו של  יצחק ההאלוהים מכונה : "פחד יצחק".

 [את זה ידע לספר לנו בנו - יעקב]

 הנה אם כן, לפי תפישתנו,,אנו שוגים להבין:

 כי אמונה נבנית רק על נרטיבים  מוחלטים ומפוארים  .

אנו אישית נמשיך לסבור ולומר שוב ושוב :

כי אברהם  לא עמד במלא בכל הניסיונות .

 גם משום שאדם מאמין לא יכול לא אז ולא היום  - לעמוד במלא בכל הניסיונות .

 האלוהים בורא העולם והאדם והוא גם  היודע זאת .

 והוא בניגוד לנו  לא מטייח אמיתות ....... 

 ש"המשפט[ובכלל זה כמובן האמת] לאלוהים הוא".

 "והנותן...."

 "והאמור...."

 

משה אהרון