מדוע הומתו תינוקות במבול?
להרבה אנשים המבול מעלה שאלות
מוסריות קשות.
נאמר שאלוהים הביא מבול להשחית
כל חי, "כי מלאה הארץ חמס" (בראשית ו יג). אולם אפילו אם המבוגרים חמסו,
אז מה היתה אשמת התינוקות?
ובנוסף, לאחר המבול בני האדם
ממשיכים לגזול, לשדוד, לרצוח ולענות ללא גבול, אז מה הועיל המבול?
כדי להבין את הסיפור צריך
להבין את הבריאה.
אלוהים ברא את גוף האדם
בצלמיהם של מלאכיו (א כו), במשמעות שאלוהים השתמש בגנים מעולים שהיו במלאכים שלו. לכן
בני האדם נראו דומים למלאכים, כפי שמוצאים שהמלאכים חשקו בנשות האדם ואפילו נולדו מזה
נפילים גבורים (ו ד). הדבר הזה הכעיס את אלוהים, כי המלאכים פזרו את הגנים המעולים
שלהם בבני האדם, והוא ציווה "לא ידון רוחי באדם לעלם, בשגם הוא בשר" (ו
ג), והחליט לקבוע שחיי האדם יהיו רק עד 120 שנה.
כדי להצליח בבריאת האדם,
יצירת שפה ותרבות, נדרש זמן רב ללימודים של הדור הראשון וצאצאיו. בזכות הגנים המעולים
שאלוהים שם באדם, בני האדם חיו 900 שנה.
בזמנו אלוהים פקד, "פרו
ורבו" (א כב), במשמעות תתחתנו בגיל צעיר, תעסקו בפריה ורביה, ויווצרו
טעויות גנטים בגנים המעולים של המלאכים, דבר שיפגע באורך החיים של בני האדם. אולם
כפי שרואים, בזכות הגנים המעולים של המלאכים, עד נח, בני האדם במשך עשר דורות חיו
כ900 שנה. ניתן להבין שבני האדם שימרו את הגנים המעולים בזה שהם התחתנו בגיל מאוחר, כשם שאדם הראשון הביא ילדים בגיל 130,
וכך הם ווידאו שבני זוגם נושאים גנים מעולים ויחיו ימים רבים. כך נוצרה אפליה בין האוכלסיה של אנשים עליונים ואנשים נחותים, שלא נשאו גנים מעולים והזדקנו מוקדם. סביר שאלוהים רצה שכל בני האדם יהיו בעלי הזדמנות שווה להצליח בחייהם ולתרום לתרבות העולם.
נתחיל בשאלה - מה משמעות
המילה 'חמס' בספר בראשית?
שרי אמרה לאברם: "חמסי
עליך" (טז ה) בעניין הבעלות על הגר, ולפי תגובת אברם ניתן להבין שפרוש המילה 'חמס' הוא: (1)
לקחת דבר בלי רשות, (2) לסרב להשיב דבר שניתן ברשות. (ברבות השנים פרוש המילה התרחב)
בצורה זאת חמסו בני האדם מאלוהים גנים מעולים, שאלוהים לא ייעד להם, וסרבו לוותר עליהם. אלוהים החליט להשחית את כל הגנים האלה והתעצב אל ליבו (ו ו), אולם נראה שלא היתה לו אפשרות אחרת.
למזלם הרע של התינוקות, מרגע
ההתעברות, גם הם נשאו את הגנים המעולים, ולכן גם הם היו חייבים להשחת.
סביר שנח לא בחר אישה מבוגרת
שהראתה שיש לה גנים מעולים, אלא התחתן עם אישה צעירה, שלא נשאה גנים מעולים. כאשר
בניו היו בני מאה וכבר נשאו נשים צעירות, אלוהים ראה שאשת נח, בניה ונשותיהם לא יחיו
900 שנה, והם מקיימים את פקודתו "פרו ורבו" כנדרש, ולכן נח ומשפחתו נבחרו להנצל במבול. נח בנה את התיבה בגלוי, וכך כל
האנשים קיבלו אזהרה, כשם שהמלאכים הורו ללוט להזהיר את משפחתו (יט יב) וכך את כל
אנשי העיר. נראה שהאנשים בסדום ובמבול זלזלו באזהרה.
מיד לאחר המבול, כשנח יצא
מהתיבה, אלוהים חוזר על פקודתו, "פרו ורבו" שלוש פעמים (ח יז),
(ט א), (ט ז), כדי להדגיש את חשיבות קייום הפקודה.
המבול נועד להמית את נושאי
הגנים המעולים, שהתרכזו בקלדרה גדולה, לא פרו ורבו, ולא מילאו את הארץ, ומאז שהם מתו, גיל
האנשים הלך וירד. בניו של נח חיו רק 600 שנה, תרח אבי אברם 205, עד שאברהם חי 175
ויוסף 110.
לאחר שאלוהים הסיר את הגנים
המעולים מבני האדם, אלוהים ידע שהוא לעולם לא יצטרך לעשות את זה שנית, ולכן הוא
היה יכול להבטיח שהוא לא יביא מבול נוסף על הארץ (ט יא). אולם כדי לפתור את הבעיות
החמורות בהתנהגות בני האדם, אלוהים הביא לנו את התורה כדי ללמוד וללמד את דרך
אלוהים.
אילן סנדובסקי
