============================.

 יכולנו לחשוב שהכינוי "תורה" ,צריך שיהא ייחודי אך לתורת ישראל .

 והנה ראינו שהתורה עצמה עושה שימוש בביטוי זה ביחס לדברים רבים :

החל מקורבנות וכלה בצרעת לאמור :

 "זאת תורת הצרעת".

 והנה ,אנו מבקשים להציע כי התורה עשתה כן וביחס לכל דבר שיכול היה לגבש סביבו נורמות או ערכים של  "תורה" שונה ואחרת שהיה בה משום לעומתיות לתורת ישראל  .

או בהפוך על עניינים שיש בהם מפאת חשיבותם כהשלמה לתורת ישראל .

 הנה כי כן בעניין הצרעת  התגבשה בו באדם תורה שונה ואחרת מתורת ישראל 

[ראו גם רשימה נוספת באתר, תחת הכותרת : הצרעת והתורה].

 במה דברים אמורים : עורו של האדם הוא גם מסך השיקוף וההקרנה לאורו.

 כשאדם  משקף אור שלילי במעשיו ובהתנהגותו ובעיקר בתלמודו, אותו שאינו מתיישב עם רוחה של התורה כי אז הוא יוצר למעשה,תורה אחרת לעומתית  בבחינת "וזאת תורת הצרעת. 

תורת האדם  שהיא "צרה" וגורמת אך לרוע.

 לפיכך, באה עליו הצרעת  להקרין את אי הסדר והסטייה שבה מצוי המצורע.

 ואזיי מצווה הוא להלך בבגדים פרומים  שצרעתו תהא נראית וניכרת.

 שערות ראשו צריכות להיות פרועות להמחיש את אי הסדר שבראשו. לסמל את רעיונותיו הפרועים אותם שבראשו. והוא גם חייב במו פיו להכריז על עצמו שוב ושוב שהוא טמא שנאמר : 

 "טמא טמא יקרא". הוא במו פיו מכריז לכולי עלמא  כי בידו תורה טמאה והוא טמא טמא.

 והנה מה נפלאה התורה בדיוקה,  שביום טהרתו  נאמר  :

 "וזאת תהייה  תורת המצורע ביום הטהרתו". 

"תהייה" בלשון עתיד שמכאן ואילך

 שביום טהרתו  הוא צופה לעתיד אחר לשוב ולהיות בתורת ה' חלקו.

  לכן גם לשון עתיד : "תהייה" .

 להדגיש כאמור כי עד הנה הייתה כאמור תורה אחרת פסולה , שהובילה לטומאה. - להיותו מצורע

משה אהרון