פרשנות אונקלוס – פרשת שמיני

ויקרא ט,ד: וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים, לִזְבֹּחַ לִפְנֵי יְהוָה: אונקלוס: לנכסת קודשיא. תה"ת: זבח הקודשים. אונקלוס מסביר שעולת שלמים גם היא קודש, אף שקורבן זה לפעמים קרב כנדבה ובשרו נאכל בכל השטח המקודש של ירושלים, ולא רק במקדש, בכל זאת הוא זבח של קודשים.

ויקרא ט,כד: וַתֵּצֵא אֵשׁ, מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ, אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הַחֲלָבִים; וַיַּרְא כָּל-הָעָם וַיָּרֹנּוּ, וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם. אונקלוס: ושבחו. תה"ת: ושבחו והללו. אונקלוס מסביר שהעם לא סתם שר ורנן משמחה, אלא שר שבחים לה', בראותו את האש שיצאה מלפני ה' ואכלה על המזבח.

שבת שלום, שבת של קדושה תמידית ושבח לבורא העולם, ומזל טוב לנהוראי על הנחת התפילין לראשונה, אורן.