פרשנות אונקלוס - פרשת מקץ

בראשית מא,ב: עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת, יְפוֹת מַרְאֶה, וּבְרִיאֹת בָּשָׂר: אונקלוס: ופטימן. תה"ת: מפוטמות. אונקלוס מפרש שפיטום הוא בריאות.

בראשית מא,לד: וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל-הָאָרֶץ; וְחִמֵּשׁ אֶת-אֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע: אונקלוס: ויזרז. תה"ת: וישקוד בזריזות (ובחריצות שיאצרו את היבולים). מכאן שחשוב לעשות דברים בזריזות, כמו פעולות צבא, לחמש בתחמושת.

בראשית מא,מג: וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ: אונקלוס: ואכריזו קדומוהי דין אבא למלכא. תה"ת: והכריזו לפניו זה האב והיועץ והמדריך למלך. אונקלוס מלמדנו שתפקיד אב הוא להדריך ולייעץ לבנו.

בראשית מב,ז: וַיַּכִּרֵם; וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת: אונקלוס: וחשיב מה דמליל להון. תה"ת: וחשב איך שידבר אליהם. אונקלוס מפרש 'התנכר' – תכנן איך לעשות.

בראשית מג,טז: כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם: אונקלוס: בשירותא. תה"ת: בסעודה הראשונה, לבצוע פת ולהתחיל בסעודה. נראה שהסעודה בצהרים הייתה טקס עוצמתי, המצריך שירות. גם בפסוק כ"ה מפרש אונקלוס צהרים – שירותא: וַיָּכִינוּ, אֶת-הַמִּנְחָה, עַד-בּוֹא יוֹסֵף, בַּצָּהֳרָיִם.

בראשית מג,לא: וַיִּרְחַץ פָּנָיו, וַיֵּצֵא; וַיִּתְאַפַּק: אונקלוס: ואיתחסין. תה"ת: והתחזק (והבליג). אונקלוס למדנו כלל גדול, שאיפוק והבלגה – זה עוצמה וחוזק.

שבת שלום, שבת של אורות חנוכה וראש חודש, בריאות, זריזות, חינוך, חישוב דרך, הבלגה, אורן.