דורנו הוא דור המחפש אחר סגולות וישועות מידייות, כל אחד כפי הצטרכותו: זה לבריאות וזה לפרנסה, זה 

להצלחה וזה לזרע של בר קיימא, זה לזיווג וזה לברכה – כולנו מחפשים אחר ישועות וסגולות.

"כל מצוה הקיימת בתורה", אומר 'אור החיים' הקדוש, "טומנת בתוכה סגולה מסוימת למקיימיה. 

אך ישנה מצוה אחת", ממשיך האור החיים הקדוש ואומר, "שבעבורה זוכה האדם לחיים טובים וארוכים, והיא 

מצות כיבוד ההורים", והיא סגולה והבטחה שכתובה שחור על גבי לבן בתורתנו הקדושה. 

וכך מובא במדרש בשם אליהו הנביא: "תנא דבי אליהו: כל המבקש ימים ושנים, ועושר ונכסים וחיים בעולם 

הזה וחיים ארוכים לעולם הבא – יעשה רצון אביו שבשמים ורצון אביו ואמו". 

סגולה לפרנסה? סגולה לשמחה ונחת בחיים? כבד ועזור להוריך, ואז הקב"ה ערב לך שתזכה לכל טוב בחייך!. 

"גדולה מצוות כיבוד אב ואם", כותב רבנו בחיי, "שזוכים בעבורה לשלוה והצלחה ואריכות ימים, וכן לשכר רב 

בעולם הבא". 

מסופר על הצדיק ר' חיים וורמיז זצ"ל שזכה להקים משפחה 

לתפארת. שלושה בנים צדיקים היו לו לר' חיים. 

באחד הימים, ניגשו הבנים אל אביהם ר' חיים וורמיז ופנו אליו: 

"אבא היקר, נפשנו חשקה בלימוד התורה, וברצוננו לעלות 

ללמוד אצל הגאון המהרש"ל בפולין". כה שמח הוא לשמוע 

את בקשת בניו, אך איפשר רק לשני בניו הקטנים ללכת 

ללמוד אצל הגאון המהרש"ל. "ר' בצלאל, בני הבכור, אתה 

תישאר עימי לשמשני, מפני שצריך אני את עזרתך", הוא ציוה. 

יצאו שני האחים ללמוד תורה אצל הגאון המהרש"ל ושקעו 

באוהלה של תורה שנים רבות וטובות. 

לאחר מספר שנים טובות, חזרו הבנים גדושים בתורה וביראת- 

שמיים. כשראה אותם ר' בצלאל, אחיהם הגדול, נצבט ליבו, 

שהרי יכל גם הוא להיות היום כמותם, אילולא היה נשאר לשמש את אביו. 

צער רב תקף את ר' בצלאל ומיאן הוא להתנחם ממנו. ראה אביו כי פניו של בנו הבכור אינם כתמול שלשום 

והבין את סיבת הדבר. ניגש ר' חיים מוורמיז אל בנו ר' בצלאל ואמר לו: "בני היקר, אל נא לך להצטער, מבטיח 

אני לך כי בשכר כיבוד הורים שקיימת כל השנים הללו ושימשת אותי, יהי רצון שתזכה שיצאו ממך ארבעה 

בנים שיאירו את העולם". 

לימים, נשא ר' בצלאל אשה וזכה לארבעה בנים, שהפכו עם השנים להיות מגדולי הדורות, אשר הידוע ביניהם 

הוא המהר"ל מפרא"ג הקדוש. 

כותב הזוהר הקדוש כי מצוה על הבן לאהוב את הוריו אהבה עזה יותר מאשר אוהב הוא את עצמו, ויהיה חשוב 

בעיניו לעשות את רצונם יותר מרצונו האישי. שאם ראה אותם בצער, עליו לדבר אל ליבם ולשמחם. 

ב'ספר חסידים' כתב כי בן היוצא מחוץ לעיר צריך להודיע להוריו מיד כשהגיע אל מקום חפצו בכדי להרגיעם. 

וישתדל תמיד לקבל ברכה מאביו ואמו, ובכלל כבודם, אומר האר"י הקדוש, הוא שינשק את ידיהם בשבתות 

ומועדים, שעל ידי זה זוכים לסודות גדולים, ואף האר"י בעצמו נהג בכל ערב שבת לנשק את ידי אמו שרה ע"ה. 

ר' חיים פלאג'י זצ"ל העיד על עצמו ואמר: "כל מה שזכיתי לאריכות ימים ושנים, הוא בזכות שכיבדתי וטיפלתי 

בהוריי המבוגרים, אף לאחר שנשתבשה דעתם". 

ובכלל מצוות כיבוד אב ואם הוא שיבקר את הוריו, אף שאינם צריכים לו, וכתבו בספרים כי טרם שמכבד את 

הוריו טוב שיאמר הנוסח הבא: "הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות הבורא יתברך שמו, ככתוב בתורה: "כבד את 

אביך ואת אמך", וככתוב: "איש אמו ואביו תיראו", ויהי נועם ה' עלינו ומעשה ידינו כוננהו". 

בכל כוס תה שהורים מבקשים, הורדת הזבל, כל ביקור – מקיימים מצווה גדולה שיש שכר גדול בצידה!.