ידועים דברי הגמרא ש "קשה זיווגן כקריעת ים סוף", ניתנו הסברים רבים מה הקשר בין שידוכין לבין קריעת ים סוף.

אני מבקש להציע הסבר.

כמו שהים והיבשה הם שני כוחות מנוגדים, שאינם יכולים להכיל אחד את השני, ובכל זאת בקריעת ים סוף המים פינו את מקומם לטובת היבשה, כך גם איש ואשה הם שני כוחות מנוגדים, ובכל זאת בזמן הנישואין כל אחד משני הצדדים צריך לפנות את מקומו לטובת הצד השני, לדעת להכיל את הצד השני ולרצות בטובתו.

צריך להבין את משמעות הביטוי "קריעה", כאשר אדם קורע דבר אחד לשנים-שני הדברים נשארים, כך גם איש ואשה צריכים "לקרוע" את עצמם, אחד לטובת השני ובשבילו, מצד א'- הם צריכים להישאר בעצמיות ובאופי שלהם, אך בכל זאת להתגמש וללכת אחד לקראת השני.

כשם שבעניין שידוכין צריך לעשות השתדלות ולא רק לבטוח בהקב"ה, רק אם אדם עושה השתדלות הוא יכול לבטוח בהקב"ה שישלח לו את זיווגו, כך גם בעניין פרנסה אדם צריך לעשות השתדלות ולא רק לשבת בחיבוק ידים ולצפות לנס, ורק אחרי שעשה השתדלות- רשאי לבטוח בהקב"ה, מסופר על חסיד אחד שביקש מרבו סגולה לפרנסה, הרבי השיב לו-אני אתן לך סגולה שטובה עד שעת העבודה, בשעת העבודה תצטרך ללכת לצורכי פרנסתך...והמבין יבין...

ולמי שלא הבין-אחת הסגולות לפרנסה זה לברך ברכת המזון מתוך סידור, מקימים את הסגולה הזו שלא בשעת העבודה אלא בעת ארוחת צהריים שבזמן ההפסקה, הסגולה הזו טובה איפוא לזמן ההפסקה אך לא לשעות המוקדשות לעבודה עצמה...

יש ביהדות מתח בין חובת האמונה והביטחון לצורך בהשתדלות, את הפס' "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" מפרש הרבי מקוצק שלא בדרך הפשט המקובל-הקב"ה יתן לכם לחם ואתם תעסקו בחרישה...

בפרשת השמיטה התורה מבטיחה לנו "ונתתי את ברכתי בשנה הששית" דווקא בשנה הששית קורים ניסים אך לא בשנה השלישית או החמישית...  רעיונות השמיטה נראים רחוקים מדורנו, אולם רק לאחרונה קיבלנו תזכורת המראה לנו מי בעל הבית האמיתי על הממון שלנו, בשנת תשע"ד שני עשירים מופלגים במדינת ישראל ירדו מנכסיהם והגיעו לידי פשיטת רגל.

דרך אגב, יתכן שבאחת השמיטות הקרובות השמיטה תהיה מן התורה, כיון שנגיע למצב שרוב יושביה עליה, יש כמה נפקא מינות בכל המצוות האם הם מן התורה או מדברי חכמים.