יש פוסקים הסוברים שאסור להתפלל בבית כנסת שעל הפרוכת שבארון הקודש  שעליו רקומים אריות, כיון שזה נראה כביכול שמתפלל לאריות, ואולי האיסור קיים לא רק מול ארון הקודש אלא בכל שטח בית הכנסת, כיון שסוף סוף המקום הקדוש ביותר בבית הכנסת הוא ארון הקודש, והתפילות בבית הכנסת מכוונות אל ארון הקודש.

כאשר פוסלים פסל משיש בצורת אריות מעל ארון הקודש-זה בעיתי הרבה יותר, משום שבמקרה של פרוכת- לפרוכת יש תפקיד חשוב בפני עצמו, והריקום של האריות הוא משהו טפל למטרה העיקרית של הפרוכת, אך כאשר פוסלים פסל בצורת אריות- כל היעוד של הפיסול הוא ליצור צורה בתוך בית הכנסת, ועלול להתקבל הרושם שכל התפילות בבית הכנסת מכוונות לאריות.

מעשה בבית הכנסת "זכר חיים" שבפתח-תקווה שפסלו פסל משיש בצורת אריות, כאשר נכנס רב בית הכנסת הרב הלר זצ"ל וראה את הנעשה- סירב להתפלל בבית הכנסת, הן משום שהרב פחד מהאריות...והן משום שלדעתו אסור להתפלל בבית הכנסת שבתוכו יש פסל של אריות...  כאשר נודע הדבר לגבאים הם שינו את צורת האריות, וכיום יש שם רק בליטה שהיא בצורת "סימן שאלה", ורק חדי עין יכולים להבחין בה.

יש בתי כנסת שיש בתוכם כוכים או בליטות- בודאי שכוכים אילו נחשבים כחלק מבית הכנסת והמתפלל בהם כמתפלל בבית הכנסת, יש אנשים שמתפללים מחוץ לבית הכנסת ליד החלון ולגביהם צריך עיון אם מקום תפילתם נחשב כחלק מבית הכנסת, בתקופת הגירוש מגוש קטיף התפרסמה תמונה שבה מפגינים נראים מצד אחד ושוטרים נראים מצד שני וגדר מפסיקה ביניהם, והתעוררה שאלה האם האישים משני הצדדים מצטרפים למנין.