ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן" (י,יד) 'ארבה מפני מה בא עליהם?- מפני ששמו את ישראל זורעי חיטים ושעורים ופול ועדשים וכל מיני קטניות כדי שלא יכנסו ישראל אל בתיהם ושלא יפרו וירבו, לפיכך הביא הקב"ה עליהם את הארבה ואכל כל מה שזרעו ישראל, שנאמר "ויעל הארבה על כל ארץ מצרים" וגו' “ויאכל את כל עשב הארץ" וגו' '(תנדב"א ז,טז). הת"ת מביא שהפס' “ויסר מעלי רק את המות הזה" (יז) תמוה, שמהו המיעוט "רק" מה הוא בא למעט?- והסביר שהגמ' בתענית אומרת שכשיש רעב ודבר לא ראוי לבקש על שניהם רחמים, ולכן מבקשים על הרעב ומימלא ה' יתן גם חיים. ונאמר במדרש שבמכות מצרים עם כל מכה בא גם דבר, ולכן מבקש פרעה שתרד מכת הרעב ומימלא ירד גם הדבר שאיתו, ולכן לשון מיעוט. לכאורה תרוץ זה הוא קצת דחוק, שהרי פרעה מדבר עם משה ולכן עליו לומר את שני הדברים, ומשה כבר יבקש מה' רק על אחד, מדוע אומר למשה רק על הרעב? ועוד שהרי גם בברד שנהרסו עצים בא רעב מפירות אז מדוע לא אמר "רק" (ואפשר לתרץ שאינו רעב כמו בארבה כי נשאר קטניות)ועוד שדבר הורג את החיות כך שאינו מתבטל ע"י הפסקת הרעב, כיון שהרעיון בלבקש על הרעב והמתיה תפסק זה משום שה' נותן אוכל לאנשים חיים ולכן יתן חיים,אז מדוע שיפסק המיתה על החיות?- לכן ניראה שמביא רש"י 'ואחריו לא יהיה כן- ואותו שהיה בימי יואל שנאמר "כמוהו לא נהיה מן העולם" למדנו שהיה כבד משל משה היה ע"י מינים הרבה שהיו יחד ארבה ילק חסיל גזם, אבל של משה לא היה אלא של מין אחד וכמוהו לא היה ולא יהיה' והנה איפה מרומז דבר זה שאצל משה המיוחדות לכל התקופות זה שהוא ממין אחד?- זהו שפרעה אמר "ויסר מעלי רק את המות הזה" שהמיעוט אומר שאינו ארבה מרובה רגיל אלא הוא ממין אחד מות (שהכוונה לארבה) מסוג אחד. והנה מה העניין שהארבה היה דווקא מסוג אחד?- אלא ניראה שבנוסף לרצונם של מצרים למיעוט פריה ורביה, היה בעשייתם לזורעים כעין לריחוק מה', שבנ"י מוגדרים לפני פרעה רועי צאן, ולכן כדי לקלקל את מעלתם עשהום זורעים שמתעסק הרבה עם הקרקע (יותר מעצים שמתעסק גם בעץ עצמו) שבזה קשרום להיות במקום רועי צאן שזה תואבת מצרים שלהם זה אלים (כמו שבעגל עשו דמות עגל) להיות אנשי קרקע כעובדי ע"ז שעובדים לאדמה, לצלם, לכן נענשו בסוג אחד כרמז על אלקים אחד, ואכל קטניות שלחם זה עיקר חיי האדם כך שמרמז על חיות האדם בזכות ה'. וניראה שבכל המכות יש עניין של רוחני שמקושר לה', ולכן דרש ר"י 'דצ"כ עד"ש באח"ב' שמדוע עשה ר"ת אלו? (ויש למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א שיעור על כך) ניראה שזה קשור לגובה 'דצ"כ' זה נמוך קרוב לקרקע, 'עד"ש' זה יותר גבוה (חיות ואדם) ו'בא"ח' זה הכי גבוה (ברד וארבה יורד משמים, וכן חושך בכל הגובה) שמרמז על עליה מלמטה כעובדי ע"ז כלפי מעלה, כעין כלפי ה', עד 'ב' -בכורות שה' ירד בעצמו והכה כל בכורי מצרים. שהמכות באו כעין רמז על הגעתם להוציא את בנ"י ממצרים לקראת קבלת התורה וא"י, שזהו יציאה לקראת הקדושה, ובנ"י במצרים היו עובדי ע"ז (במ"ט שערי טומאה) ולכן המכות באו על המצרים שגרמו להם ליטמא כך, ולנתק מהם את בנ"י שיעלו מעלה מעלה בקדושה, ולכן מחולק ל-3 (דצ"כ עד"ש באח"ב) כמו חזקה, שמחזק לעבודת ה'.