הלכות חג שבועות , שרשם מרן הגאון גדול הדור שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א. מתוך ‫ "קובץ פסקי הלכות צבא ודינים לחייל" משנת תשכ"א.

הלכות חג שבועות

א. סדר התפילה

(1) בליל שבועות מאחרין להתפלל ערבית, כדי לקיים את הכתוב "שבע שבתות תמימות תהיינה", הנאמר אצל ספירת העומר המסתיים בליל שבועות.

(2) אין להדר בהדלקת נרות של חג מבעוד יום כדי שלא לקבל עליו את קדושת היום לפני הזמן, ואין זה "תמימות".

(3) מקדשין על היין בליל החג ומברכים ברכת "שהחיינו", ואם אין לו יין, יקדש על הפת.

(4) נהגו על פי ה"זוהר" להיות ערים וללמוד תורה כל הלילה של חג השבועות.

(5) חייל הנעור כל הלילה- כשיעלה עמוד השחר יטול ידיו, אבל לא יברך לא "על נטילת ידים" ולא "אלהי נשמה.." ולא ברכת "המעביר שינה.." עד סיומה "הגומל חסדים טובים..".

(6) וטוב שהנעור כל הלילה ישמע ברכת התורה מפי מי שישן בלילה, ואם ישן בערב יום-טוב -רשאי לברך בעצמו ברכות התורה, אף אם לא ישן בליל החג.

(7) בבוקר גומרים "הלל" שלם בתפילת שחרית.

(8) נהוג בחג השבועות לקרא מגילת רות לפני קריאת התורה.

(9) בית-כנסת צבאי שיש בו מגילת רות כתובה על גבי קלף, מברכים עליה לפני קריאתה שתי ברכות: "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו".

(10) מקום שאין בו מגילה כשרה הכתובה על גבי קלף- קורין מתוך ספר מודפס בלי ברכה.

ב. קריאת התורה

(1) מוציאין שני ספרי תורה, ואומרים י"ג מדות, ואם חל להיות בשבת  אין אומרים י"ג מדות.

(2) בית כנסת צבאי שאין בו אלא ספר תורה אחד, מגביהים את האחד אחר קריאת התורה ואחרי-כן גוללים אותו לפרשת פינחס.

(3) הכהן עולה לתורה וקודם שיברך אומרים את הפיוט "אקדמות מילין" בנעימה המקובלת, כהקדמה לקריאת התורה.

(4) בעל הקורא אומר חרוז ראשון (שתי שורות) של "אקדמות", והקהל אומר חרוז שני, וכן הלאה.

(5) בספר האחד קוראים חמשה קרואים בפרשת יתרו: "בחדש השלישי..." (שמות י"ט-א', כ' כ"ו).

(6) עשרת הדברות נקראים בטעם העליון.

(7) בספר השני קורא המפטיר בפרשת פינחס, "וביום הבכורים.." (במדבר כ"ח- כ"ו, ל"א).

(8) ההפטרה- יחזקאל פרק א' כולו (מעשה מרכבה) בהוספת הפסוק "ותשאני רוח.." (ג', י"ב).

(9) כל החיילים והחיילות שיש להם הורים יוצאים מבית הכנסת, והחיילים שאין להם הורים אומרים "יזכור". אחר גמר "יזכור" של היחידים, הש"ץ אומר "יזכור" הנדפס בתחילת המחזור לקדושי צ.ה.ל.

(10) אחרי "הזכרת נשמות" נכנסים כל החיילים והחיילות לבית-הכנסת, והש"ץ עורך אזכרת "אל מלא רחמים" לחללי צבא הגנה לישראל המודפס במחזור כנ"ל. אחרי זה "אב הרחמים", "אשרי" ו"יהללו".

(11) שיר של יום לדעת הגר"א- תהילים מזמור י"ט.

ג. שמחת החג

(1) יש להרבות במאכלי חג, ובשמחה בחג השבועות כי הכל מודים בעצרת דבעינן נמי "לכם".

(2) נהגו בחג השבועות לאכול מאכלי חלב טבולים בדבש. על שם "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד'-י"א), המרומז על התורה.

(3) אין צורך להפסיק שש שעות בין מאכל בשרי למאכל חלבי בחג השבועות.

(4) נוהגים לקשט לקראת שבועות את בתי-הכנסת ובתי המגורים בענפי אילנות, משום שבעצרת נדונים על פירות האילן, ויזכרו להתפלל עליהם.