לעמוד בהתחייבות / קבלה מעשית
נכתב על ידי DL2000, 27/9/2013
בס"ד
קבלה מעשית
כולנו יוצאים מתקופת המועדים באווירה
מרוממת, כשבידינו קבלות שקיבלנו על
עצמנו והבטחנו לה' שנשתנה בהם השנה.
יש שקיבלו על עצמם ללמוד 2 הלכות
לשון הרע ביום, האחרים קיבלו על עצמם
לקבל השבת לפני הזמן וכדומה, וכעת
עלינו להוכיח שאכן אנו רציניים.
מסופר על גדולי ישראל שהתאמצו בכל
כוחם לקיים קבלות שקיבלו על עצמם.
מסופר על הגאון מוילנא שהיה נוהג
בקביעות לאכול סעודה רביעית עם פת,
ולילה אחד במוצאי שבת נרדם, ולפתע
באמצע הלילה הוא התעורר ונזכר שלא
אכל סעודה רביעית ומיהר מהר לערוך
את הסעודה באמצע הלילה!.
על ה'סטייפלר' זצ"ל מסופר שהיה נוהג
לומר שכל מי שלא מחזיר את הסידור
והספר שהשתמש בו בבית הכנסת ובית
המדרש, הרי הוא אכזרי.
ופעם אחת, כשהיה זקן ותשוש, יצא מבית
הכנסת וחזר לביתו בצעדים כבדים,
לפתע, כאשר כמעט הגיע לביתו, עשה
את דרכו בחזרה שוב לבית הכנסת במשך
דקות רבות, וזאת מפני ששכח להחזיר
ספר שהשתמש בו!.
כי דווקא כאשר האדם מקבל על עצמו
קבלה היצר מגיע אליו בכל הכוחות –
ומנסה להרפות את ידו ממנה.
אך אם זוכה האדם ומחליט לעשות את
הקבלה בכל מצב שיהיה, יש לו הבטחה
גדולה מבעל ה'העמק דבר', הלא הוא
הנצי"ב מולאז'ין זצ"ל שאומר (במדבר ג',
כח) כי כל המקיים הנהגה או חיזוק
שקיבל על עצמו בכל זמן ובכל מצב,
הרי הוא עולה בשמיים לדרגה הנקראת
'שומרי משמרת הקודש', ומובטח לו שה'
יתברך שומר עליו מכל פגע ומכל צרה!.
תארו לעצמכם: ראובן קיבל על עצמו
בראש השנה ללמוד 2 הלכות ביום.
והנה, לילה אחד בחודש חשוון, עולה הוא
אל מיטתו החמה ומתגלגל תחת הפוך
הנעים, סוגר את עיניו ומפהק הנאה עד ש...
הוא נזכר! לא למדתי היום 2 הלכות!...
כעת מנסים אותו משמיים האם יקיים הוא את
הקבלה או שיקל ראש ויאמר: "לא נורא,
מחר אלמד פעמיים... עכשיו כבר נרדמתי".
אם יעמוד הוא בניסיון, אומר הנצי"ב, יזכה
הוא לדרגת 'שומרי משמרת הקודש'
ומובטחת לו שמירה והגנה מכל פגע וצרה!.
מספר הרב זילברשטיין מעשה מדהים שאירע
עם יהודי שלא ויתר על הקבלה שקיבל:
"יודע אני", מספר היהודי לרב זילברשטיין,
"שכיום יש היעדר גדול של שלום בית אצל
רבים, לכן קיבלתי על עצמי לשמור על
השלום בביתי בכל מצב שיהיה!.
ידעתי שלא יהיה לי קל ושהיצר הרע לא
ישקוט וינסה להכשיל אותי, אך ידעתי עד
כמה חשובה הקבלה הזו יותר מכל.
לא שהיו לי בעיות עד היום בשלום הבית,
אלא רציתי שישמר השלום שהיה עד היום
ואזכה להמשיכו ולהנחילו לשאר הדורות.
ובאמת, הכל התנהל על מי מנוחות, עד אותו
יום שישי, בשעות אחר הצהריים...
השעה שאומרים חכמים ז"ל, שהיצר הרע
נמצא בו ומנסה להטיל מריבה וכעס.
כי במקום קדושה יש ניסיון הפרעה מהיצר!.
אשתי שתחי', צעדה בבית כשבקבוק שמן
בידה. לפתע, היא מעדה ונפלה ארצה
כשבקבוק השמן התנפץ לרסיסים וכמויות
רבות של שמן מילאו את הריצפה והרהיטים
שבסלון... זמן קצר לפני שבת.
היה ברור לי שנשלח אליי כעת ניסיון משמיים.
לפתע, אשתי צעקה עליי בקול גדול: "מדוע
שברת את הבקבוק!!!...".
כל בני הבית עמדו משתוממים לאור
טענותיה, שהרי ראו כולם שהיא זו ששברה
את הבקבוק ואין לי שום קשר לעניין.
אך היא המשיכה וזעקה: "דווקא לפני שבת
אתה שובר? וכי לא חסרות לי עבודות!...".
"מיד", הוא מספר, "לקחתי כמה צעדים
לאחור כי הבנתי שעומדת לפרוץ כעת אש
מלחמה, לכן הלכתי אחורה ו... שתקתי!.
יכלתי להשיב בצדק שאיני שייך כלל לכל
המתרחש, אך העדפתי להרוויח את הקבלה
שכל כך רציתי שלום בביתי לכל הדורות!".
"מהיכן היה לך הכוחות הללו?", שאל הרב
זילברשטיין. והיהודי השיב: "ראשית, ידעתי
שבגלל שקיבלתי על עצמי קבלה, היצר ישלח
לי ניסיונות לא שגרתיים משמיים.
ושנית, חשבתי לעצמי באותו רגע: אם הבן
איש חי זצ"ל או הגאון ר' עקיבא איגר זצ"ל,
היו כעת מתארחים בביתי, כיצד הייתי מגיב
לאשתי?
האם הייתי כועס וצועק או שהייתי מתבייש
מהם ולא מגיב?! וודאי שהייתי שותק.
ואם כן, הרי גם אם ר' עקיבא איגר או הבן
איש חי לא נמצאים כאן כאורחים, אך הקב"ה
בכבודו ובעצמו נמצא כאן איתנו בבית, ואם
לא אתגבר ואחזיר לאשתי כפי המגיע לה –
הרי שהקב"ה יסתלק מביתי!.
שתי המחשבות הללו עברו בראשי והחלטתי
מיד שלא אגיב לה ואסתלק מהמקום.
אין ספק שאדם זה זכה, כדברי בעל הנצי"ב,
להיות מ'שומרי משמרת הקודש' וזכה
לברכת ה', וכדברי רבותינו: "תולה ארץ על
בלימה" אין העולם מתקיים אלא במי –
שבולם עצמו בשעת מריבה!.
נעמוד בקבלותינו בכל תוקף ובכל עת ב"ה!.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
