chiddush logo

חולים שאינם מתענים

נכתב על ידי הרב יוסי איתן, 9/7/2013

 חכמים קבעו את גדרו של תשעה באב כגדרו של יום הכיפורים, כך שפרטי הדינים מקבילים. בכל זאת, תוקפו אינו מדאורייתא ולכן ההתייחסות לחולים, מעוברות ומניקות מקילה יותר. למשל, לעניין ת"ב נחשבת האישה כיולדת עד שלושים יום מהלידה, שלא כיוה"כ. וכן, לדעת רוב הפוסקים, אין צורך להקפיד על "שיעורין" כפי שמקובל ביוה"כ (משום "הקל הקל תחילה") כי ת"ב אינו מדאורייתא. אמנם הביאור הלכה [תקנ"ט] כותב בשם ספר "פתחי עולם" שבמקרים של מחלה מתפשטת וניתנה הוראה רפואית גם לבריאים שלא יתענו בכדי למנוע פגיעה במערכת החיסונית, אזי יש להקפיד על שיעורין. אך נראה שגם לדעתו אין הקפדה זו נדרשת לאלה החולים בפועל, כי לגביהם חובת הצום מלכתחילה אינה קיימת, שהרי במקום חולי לא גזרו רבנן.

המייחד את ת"ב הינו מימד האבֵלות שבצום, ואם-כן אף אלה הפטורים מהתענית מסיבה רפואית, אינם פטורים מלהתאבל על ירושלים ולשתף עצמם בצער הציבור. לכן, אל להם לאכול למעדנים ואם אפשר גם לא מאכלים מבושלים, אלא יקפידו לאכול רק מה שנדרש. ואם יכולים -יתענו עד הבוקר, כל אחד לפי המקרה האישי. וכן לאחר שאכלו, לא יאכלו שוב אם אין זה נצרך לבריאותם [חת"ס,או"ח,קנז]. משום כך, רשאים לעלות לתורה בשחרית של ת"ב גם אותם שאינם מתענים [תשובות והנהגות,ב,רס"א] כי זו קריאה הבאה מחמת האבלות, ככל האווירה של תפילת שחרית ביום החורבן, וגם מי שפטור מלצום, עדיין חייב הוא להתאבל (ולהקפיד למשל על שאר ארבעת העינויים). אולם במנחה לא יעלו כי זו קריאת שנובעת מהתענית ציבור. 

הפטורים מהצום ואוכלים לחם ייטלו ידיים כרגיל [כי זו רחיצה של מצווה] ויברכו ברכת המזון. לדעת הרמ"א יש לומר "נחם" לפני "ובנה ירושלים" ויש הסוברים שיאמרו זאת כתוספת ב"הרחמן". 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע