התבוננות "שאלה ופשטה" לאי"ם – פרשת פינחס

[1]  כה,יג: והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם: ש: פינחס וזרעו כבר נכללו בהבטחת כהונת עולם (וְהָיְתָה לִהְיֹת לָהֶם מָשְׁחָתָם, לִכְהֻנַּת עוֹלָם—לְדֹרֹתָם; שמות מ,טו), ומה כאן החידוש? ת: פינחס היה בנו יחידו של אלעזר (שמות ו,כה). בזמן שמת אהרן מוּנָה אלעזר בנו במקומו, אך לא ברור אם אחרי מות אלעזר ימשיך בנו פינחס, או מבני אחיו איתמר בן אהרן, וכאן ניתנה התשובה, שהכהונה הראשית תעבור לזרע פינחס.

[1]  כה,יח: כזבי בת נשיא מדין אחותם: ש: אחות של מי הייתה כזבי? ת: מדין הוא בנם של אברהם וקטורה (בראשית כה,ב) ולפיכך כזבי היא אחותם של ישראל, ובא הכתוב לומר שעל אף אחווה זאת בין ישראל למדין, לא בחלה כזבי במעשיה, ולכן אין עכבה מצד ישראל לצרור את המדיינים ולהשמידם.

[1]  כו,יא: ובני קורח לא מתו: ש: מדוע מוזכרים עניינם של בני קורח במניין שבט ראובן? ת: מסיפור בליעת האדמה את דתן ואבירם ומשפחתם וקורח ואשר לו, ניתן היה להבין שגם בני קורח נבלעו באדמה (וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל-הָרְכוּשׁ; במדבר טז,לב), ובא הכתוב להבהיר בדברו על שבט ראובן כי 'כל האדם אשר לקורח', אשר היה משבט לוי, לא כלל את בניו אלא את מי שהושפע ממנו, כל אדם שנטה אחריו, דהיינו דתן ואבירם שהיו משבט ראובן, וכן את 250 האנשים המורדים.

[1]  כז,ג: אבינו מת במדבר, והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח: ש: מדוע חשוב לציין את סיבת מותו? ת: מכאן למדנו שחטא קורח היה סמוך מאד לפני מפקד העם בערבות מואב, שהרי בעת המפקד צלפחד היה עדיין חי, אחרת לא היה נספר, ולא הייתה לו נחלה, ובנותיו לא היו באות בטענה, וכיוון שהזכירו את סיבת מותו שאינו קשור בחטא קורח, ניתן להבין את סמיכות חטא קורח למפקד.

[1]  כח,ג: כבשים בני שנה תמימים, שניים ליום – עולה תמיד: ש: מדוע חוזרת התורה כאן על מעשה הקרבנות, הרי כבר נאמרו קרבנות התמיד וקרבנות אחרים קודם לכן (קרבן התמיד בשמות כט,לט)? ת: כאן מרוכזים כל הקרבנות, כולל הנסכים, ולכל השנה, וזה נכתב כעין ריכוז וסיכום הדברים, מיד לאחר שה' מודיע למשה שיהושע יהיה המנהיג שיחליף אותו, ומשה ואלעזר אכן מסמיכים אותו, ומצווים אותו להמשך מעשיהם של בני ישראל, ולכן יש צורך לרכז את הדברים ולאמרם פעם נוספת.