סיפורי צדיקים מחזקים ועוד !!! לפרשה ! (2 תגובות לחידוש זה)
נכתב על ידי DL2000, 14/6/2013
בס"ד
עלי באר ענו לה
הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאלוב
זיע"א קרא פעם אחת בערב יוה"כ קודם
כל נדרי, לישיש ר' יעקב פי (ש שנתברך
מהבעש"ט בשתי ידיו באריכות ימים,
וחי מאה ושלש עשרה שנה), ואמר לו:
רתום את העגלה וניסע לטייל קצת. ר'
יעקב התפלא מאד, הנה הציבור כבר
עומדים עטופים בטליתותיהם ואומרים
תפילת זכה בבכיה גדולה, אך שתק ולא
אמר דבר, הביא את העגלה ונסעו
שניהם לחוץ לעיר, על שדותיו של ר'
יעקב, בבואם ראו אגם מים קטן, פשט
הצדיק את בגדיו בחיפזון וירד וטבל
כמה פעמים, ור' יעקב עומד ולא יודע
מה לעשות, והרה"ק מקאלוב יצא
והתלבש ונסעו תיכף חזרה לבית
הכנסת, ועמד הצדיק להתפלל לפני
העמוד. תמה ר' יעקב גם על עצם
הנסיעה הפתאומית, וגם על אגם המים
שנמצאו פתאום בשדותיו, ומעולם לא
היו בשדותיו מים באותו מקום. במוצאי
יום הכפורים הלך ר' יעקב לאותו מקום
בשדה שלו, ולא מצא עוד מים, אז הלך
להצדיק ואמר לו: רבי, מעולם איני
שואל את כבוד קדשו על העניינים שלו,
אבל עתה אני מבקש ממנו להסביר לי
ענין המים שהיו בשדה שלי. השיב לו
הרה"ק מקאלוב: לא היה לר' יעקב שכל
לטבול גם הוא, בארה של מרים עברה
אז דרך שם, וירדתי וטבלתי בה.
וממדבר מתנה
מובא בשם הרה"ק רבי ישראל מרוזין
זיע"א ש"מדבר" רומז ליושר ונקיון
כפיים, כמו שדרשו חז" (ל סנהדרין מ"ט)
ויקבר יואב בביתו במדבר, מה מדבר
מנוקה מגזל ועריות, אף ביתו של יואב
מנוקה מגזל ומעריות .,
מעשה שסיפר הרה '"ק בעל ה"ברכת
אברהם" מסלונים זיע"א שאירע
בילדותו בעיר טבריה לפני כמאה
ושלושים שנים, אז היו כל תושבי העיר
יראים ושלמים ויושרם היה בתכלית.
פעם אחת פנה הילד אברהם אל חנות
המכולת בשליחות אמו, לפני הדלפק
היו מונחים מספר שקים של קמח, סוכר,
שעועית וכדו', הילד עמד והמתין לתורו,
לפתע ראה אברהם אבן קטנה בתוך שק
השעועית, נטל הילד את האבן מתוך
השק ועמד להשליכה אל פח האשפה.
גער בו החנווני: ילד, מדוע אתה גורם לי
נזק "? אני?" תמה אברהם הקטן – איזה
נזק גרמתי? ראה נא – השיב החנווני
בנועם – אני קונה שק שעועית כמות
שהוא, מעורב במעט עפר ואבנים קטנות
וכך אני מוכר את הסחורה, אין במעשה
זו משום הונאה , מכיון שהכל יודעים כי
כך הוא הדבר ועל מנת כן הם קונים את
השעועית, בבית בורר כל קונה את
האבנים ושוטף את העפר. עכשיו,
כאשר הוצאת את האבן, הפחתת
ממשקל השעועית, משום כך גרמת לי
נזק. ביקש הילד לתקן את המעוות,
משום כך נשא את ידו ועמד להחזיר את
האבן אל השק. לא! זעק החנווני – אוי
ואבוי! מה קרה? נבהל הילד וידו קפאה
באויר. אם היתה האבן שם מתחילה –
הסביר החנווני – הדבר מותר, אבל
להכניס אבן לאחר מכן זה גזל גמור .
לאחר כשמונים שנה סיפר רבי אברהם
כי עדיין מהדהדות באזניו זעקתו של
החנווני הישר שלימד אותו מהו גזל .
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (2)
הכרת הטוב
הגר"י קניבסקי הסטייפלער זיע"א
נזדמן לבקר פעם בביתו של חתן
בתוך שבעת ימי המשתה, הכלה
הצעירה הגישה שתי כוסות תה עבור
החתן והאורח החשוב, החתן מטעמי
נימוס נמנע מלשתות את התה, הרב
שהבחין בדבר , פנה לחתן ואמר :לו
"שמע נא יקירי כשהאישה מגישה
וטורחת בשבילך אין לסרב בדבר, גם
לי מגישים לפעמים כוס תה בזמן
שאני יודע שהוא לא טוב לי, ובכל
זאת כיון שטרחו בשבילי אני שותה
ומודה לבני ביתי על הטרחה שטרחו
עבורי ."
מאור פנים לכל אדם
הגאון רבי יחזקאל סרנא זיע"א
היה אומר, שפניו של אדם הרי הם
בגדר רשות הרבים וכשמעמיד פנים
ועצבות , הרי זה בגדר בור ברשות
הרבים , וכשמאיר פנים שמחות לכל
אדם , הרי הוא משרה שמחה על
סביבתו .
כל נפנוף קל נרשם
מעשה בהגאון רי"מ גורדון זיע"א
ראש ישיבת לומזה'
מי הסמיך את רבי מרדכי מטשערנוביל לרבי
מסופר: פעם אחת בא הרה" ק רבי לייב שרה ס' זיע"א לעיר אחת
בערב שבת, והלך לטבול במקוה לכבוד שבת קודש, ראה שם
אברך אחד ומצא חן בעיניו מאוד, כאשר יצא מן המקווה אמר
לאברך " בוא אלי במוצאי שבת", מיד לאחר צאת השבת מיהר
ובא אצלו, משנכנס האברך אמר לו הרבי , הבא לי ארבע מאות
שקל כסף, ואל תדרשם מידי רק אחרי מלאת שנה תמימה, לא
הרהר האברך אחרי דברי הצדיק והלך מיד אל ביתו זו אשתו
ואמר לה, ה' אינה לידי עסק טוב ואני צריך ארבע מאות שקל
כסף, אמרה לו כסף אין לנו, קח אפוא את התכשיטים שלי ועשה
בהם כטוב בעיניך וה' יצליח את דרכך, נטל את התכשיטים נתן
אותם בעבוט וקיבל תמורתם את הסך המסוים, חזר אל הרב
הקדוש ומסר לו את הכסף, ושב אל ביתו .
כעבור ימים מספר שאלה האשה את בעלה " מה קנית בסכום
הכסף והסחורה היכן היא?" דחה אותה מיום