ארץ ישראל אחרי שהתעלתה בזכות עבודת הישראל במר גלות הארוך הזו, היא כבר לא בחינת גן עדן אלה בחינת פנימיות עדן עצמו – כלומר עין אלוקים לא ראתה זולתך, ויש לה ארבעה נהרות שיוצאים ממנה ואליה כלומר אל תקרא נהרות אלה נהירות, - נהירה ונסיעה ותעבורה, - כלומר דרכי תעבורה.

אחד נקרא פישון והוא התעבורה הימית על ידי אוניות וספינות, - מארץ ישראל ואליה.

השני נקרא גיחון על שם שמגיח לאוויר וזה תעבורה אווירית מארץ ישראל ואליה על ידי מטוסים וכלי טייס למיניהם.

השלישי נקרא חידקל, והוא תעבורת הכבישים לכל מיני הרכבים והכלי תעבורת קרקע של כבישים שנוסעות על סוג הדרכים החדש שעושים פו בדורות האלו, והא בעיקר לצורך תעבורה בתוך ארץ ישראל.

והתעבורה הרביעית נקראת נהר פרת והוא תעבורת הרכבות שצריך עוד לפתח, ונקרא פרת משום שהוא מבונן מראש ואין שום אפשרויות לשינויים בו, וזה לא נכון שבגלל שארץ ישראל היא ארץ קטנה היא לא צריכה רכבות כי הטופוגרפיה שלה והתפרסות האוכלוסין שלה בכרכים דייקא מצריך גם בארץ קטנה כזו תעבורת רכבות תקינה.

וכל ד' התעבורות האלו הלוך ושוב צריכות להיות תקינות גם בבחינת תעבורת משאות סתם וגם בתעבורת נוסעים.

וכך כתוב על ענייני מלך עד כדי מלך משיח שמכין בעולם בדורות האלו את התשתיתות לעולם ימי המשיח שלעתיד, בפסחים דף ק"י עמוד א': וזה לשונו:מלכא רתחנא הוא, מאי דבעי עביד, שהמלך פורץ גדר לעשות לו דרך ואין מוחין בידו., ע"כל

כי כפסוק תהילים אם השתות (התשתיתות התחבורתיות והכלכליות) יהרסו צדיק מה פעל, כלומר כחז"ל עד שתעקר עצתו של אותו רשע שביקש לגרש אותנו מהארץ.