"ויבאו בנ"י כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם" (כ,א) 'הינו דאמר ריבר"ח ה' שמות יש לו, מדבר צין- שנצטוו ישראל עליו' וכו' (שבת פט,א) מדוע מרומז שמו של סיני, שהוא צין, בקשר למיתת מרים?- אלא שדרשו על הסמיכות של מיתת מרים לפרה אדומה 'א"ר אמי למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה?- לומר לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת' (מו"ק כח,א) ומדוע מיתת צדיקים מכפרת?- נאמר שם עוד על מיתת מרים 'ת"ר ששה לא שלט בהן מלאך המוות.. אמר ר"א מרים נמי בנשיקה מתה, דאתיא שם שם ממשה' הרי שמיתתה לא היתה מיתה רגילה כיון שמלאך המות לא שלט בה, והנה על מתן תורה נאמר 'דתניא ר"י אומר לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן שנאמר "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כולכם", חבלתם מעשיכם "אכן כאדם תמותון" (ע"ז ה,א) מימלא במתן תורה היה כח שעומד נגד מלאך המות ובגלל העגל שחיבלו מעשיהם חזרו בנ"י להיות תחת מלאך המות. מימלא במרים שמלאך המות לא שלט בה, היה בה כח של מתן תורה שלפני העגל, חיבור לקדושה שבלי העגל, ולכן מיתת צדיקים שהיא באה בדרך ישירה מה' בשל המעלה הקדושתית של הצדיקים, מביאה לעולם קשר של קדושה ללא העגל, שמחבר לעולם מהות של קדושה בלי העגל (שזה מוכח ע"י מיתת הצדיקים שבלי כח מלאך המות) ולכן הוא דומה לתיקון של פרה אדומה שהיא באה לכפר על העגל, כעין לחבר את בנ"י לקדושתם שללא העגל, שאותו דבר מגיע דרך מית הצדיקים. לכן השם של מדבר סיני שניקרא צין רמוז כאן, לרמז על מעלת הקדושה שלפני העגל שבאה ע"י מיתת מרים ומית צדיקים בכלל. וזה נירמז בהקשר של מתן תורה, שמדבר צין מלשון שהצטוו עליו (צין= הי' קצרה ו-נ' סופית ארוכה, כך שהממוצא בניהם זה ו' כעין 2 וו' שיוצא "צוו") שע"י מתן תורה ניתן כח גדול של קדושה שנישאר בעולם גם לאחר העגל, ע"י הצדיקים שהם נישארו עם מעלת הציווי של רצון ה'. וממיתת מרים התגלגל חטא מי מריבה, שמרים נילמדת ממשה שמיתתה במיתת נשיקה, כך שכעין קשורים אחד בשני, כדי לומר ולגלות על מיתת צדיקים, שלכאורה אם מלאך המות לא שולט בהם אז מדוע הם מתים?- אלא שודאי שהחטא ממית (ברכות לג,א) ולכן גם מית הצדיקים היא בשל החטא, כיון שאין צדיק בארץ שלא יחטא בחטא כל שהוא, כמו משה שהיה צדיק עליון ולא היה קשור לעגל , שהרי היה בהר סיני בזמן מתן תורהכשעשו את העגל, ולכן אין מיתתו מהעגל אלא מהחטא שחטא במי מריבה שאז ניגזר עליו שלא יכנס לארץ (אמנם נאמר בדברים במרגלים שבגללם לא ניכנס לארץ. ניראה שמי מריבה העלה את הדין של המרגלים, שהעונש על מי מריבה בא בגילוי שהתגלה במרגלים שמגיע עונש שלא ליכנס לארץ) ולכן אין מיתתו ע"י מלאך המות שכחו מהעגל, אלא ע"י ה' במית נשיקה. וכך גם שאר הצדיקים בשל קדושתם נחשב כאילו אינם בעגל ולכן מיתתם בידי ה' על החטא שחטאו בו (מתים כיון שיש מיתה בעולם מהעגל ולכן דינם דומה לו, אע"פ שאינו מכחו אלא רק מדימוי לו) ולכן נאמר "בחדש הראשון" כעין רמז למשכן שהוקם בחדש הראשון, שהוא מרמז על שכינה בישראל כעין שה' כיפר על העגל(תנחומא "פקודי" סימן ב'), וזהו כצדיקים שהם כמשכן ה' בעולם.