טובה הארץ "טובה הארץ מאוד מאוד" (במדבר יז,ד). גדול כוחה של ארץ-ישראל עד כדי כך שהיא יכולה להפוך את "ארץ" ל"ישראל". (הבעל שם טוב) הארץ מרוממת "ארץ אוכלת יושביה" (במדבר יג,לד). המרגלים טענו שארץ-ישראל קדושה ואינה סובלת חוטאים אלא צדיקים בלבד. על כך השיבו להם יהושע וכלב: נהפוך הוא, ארץ-ישראל טובה מאוד ועצם ההליכה בה יכולה לרומם את האדם. (רבי יהונתן אייבשיץ) לעלות ולהתקדם ארץ-ישראל אינה סובלת את מי שמתנהגים בה בבחינת "יושביה", היושבים במקום אחד ואינם מתקדמים. בארץ-ישראל צריך אדם להיות בבחינת 'מְהלֵך', לעלות כל הזמן מעלה-מעלה. (הרבי מאוסטרובקה) חיונית כמו לחם "אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם" (במדבר יד,ט). ארץ-ישראל חיונית היא לנו כמו הלחם, שאי-אפשר בלעדיו. לכן אין להתחשב בקשיים ובמכשולים בדרך אליה, יהיו אשר יהיו. (רבי שלום-מרדכי מברזאן) שולחים כל יהודי 'שלח' הוא מלשון שליחות. שולחים יהודי שייסע מחוץ לד' אמותיו הרוחניות, כדי לעשות את המקום הרחוק – 'ארץ-ישראל'. כפתגמו הידוע של ה'צמח-צדק': "עשה כאן ארץ-ישראל". (הרבי מליובאוויטש) לא לחשוש אל-לו ליהודי לחשוש מהארציות ומהחומריות של העולם, "כי לחמנו הם" – כמו שהלחם נועד למאכל אדם, כך מטרת בריאת העולם היא שבני-ישראל יהפכו את 'ארץ כנען' ויעשו אותה 'ארץ-ישראל'. (שיחות קודש) המצוות המעשיות דווקא על-ידי הכניסה לארץ-ישראל וההתעסקות שם בקיום המצוות המעשיות, זוכה האדם לגילוי אור נעלה, בבחינת "טובה הארץ מאוד-מאוד", פעמיים "מאוד". (הרבי מליובאוויטש) כבודה של הארץ פעם אחת הגיע לליובאוויטש חסיד מירושלים. יצא ה'צמח-צדק' לקבל את פניו בבגדי שבת, באומרו: צריכים לכבד אותו משום כבודה של ארץ-ישראל. (אוצר פתגמי חב"ד) | 
"ועשו להם ציצית" (במדבר טו,לח). מברכים "להתעטף בציצית" ולא "להתעטף בטלית", אף-על-פי שבטלית מתעטפים, מפני שהציציות תלויות למטה, כלפי הארץ, בשפלות, ולכן הן העיקר.
(רבי יחזקאל מקוזמיר)
תפוש את החבל
"למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותיי" (במדבר טו,מ). משל לאדם שהושלך לתוך המים, הושיט לו הקברניט את החבל ואמר לו: תפוש חבל זה בידך ואל תניחהו, שאם תניחהו אין לך חיים. כך אמר להם הקב"ה לישראל: כל זמן שאתם מחזיקים במצוות אתם חיים, שנאמר (דברים ד,ד) "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום".
(במדבר רבה)
פרי עבודה
"ולא תתורו אחרי לבבכם" (במדבר טו,לט). "אחרי לבבכם" אמור ליהודי שאמנם מתנהג ביושר, אבל יושרו אינו פרי של יגיעה והתאמצות, אלא תוצאה של טבעו והרגלו. כל פעולה ומעשה טוב צריכים להיות פרי של עבודה ויגיעה.
(רבי מנחם-מנדל מקוצק)
סגולה לזיכר