פיקוח נפש
מאז היווסדה היתה שכונת 'שערי חסד' בירושלים מלאה בתורה ויראת שמים. בימים שלפני קום המדינה נשבו רוחות לאומיות עזות בשכונה, כמו ביתר המעוזים החרדיים, וסחפו בני תורה צעירים רבים לעבר תנועות המחתרת.
בנו של אחד מהיראים בשכונה השליך את לבושו המסורתי מעליו, גזז את פאותיו, ואט אט התרחק מדרכי ההלכה הצרופה. הוא התנדב לארגון ההגנה, ובמשך השנים הפך למפקד בכיר.
באחת השבתות הזדעזעה השכונה כולה. הבחור נראה נוסע בשכונה להנאתו ברכב בעיצומו של היום הקדוש! דבר כזה לא נראה בשכונה מאז ומעולם. אביו התחנן לפניו שיימנע לפחות מלנסוע ברחובות שכונתם ולא יגרום בושה נוראה לבני משפחתו, אך ללא הועיל. הבן היה אטום לגמרי לתחינתו.
בצר לו פנה האב האומלל לאחר השבת אל רב השכונה, רבי יעקב משה חרל"פ, כדי לקבל ממנו עצה והדרכה כיצד להתמודד עם הבן הסורר והמורה. הרב חרל"פ ביקש מהאב להודיע לבנו שהוא מבקש לשוחח עמו מעט בביתו.
האב חזר הביתה וניסה לשכנע את בנו שייפגש עם רב השכונה, אך הבן סרב בתוקף. במשך כל ימי השבוע הפציר בו האב, אך לשווא. כמה שעות לפני כניסת השבת הבאה, פנה האב אל בנו בקול נשבר ובעיניים דומעות:
"אל תעשה זאת למענך, אלא למעני!...".
נכמרו רחמי הבן על אביו, והוא פנה בעל כורחו לביתו של הרב. כאשר הגיע סמוך לבית הרב גאו בקרבו רגשות ההתנגדות. בקושי רב אילץ את עצמו להקיש בדלת הצנועה. הרבנית קיבלה את פניו במאור פנים, וביקשה ממנו להמתין לרב, שנמצא במקווה. היא פרסה לו מעוגת השבת הטרייה והגישה לו תה חם ומתוק. בעודו אוכל ולוגם התפלא הבחור על קבלת הפנים החמה, ושיער כי הרבנית לא שמעה עליו ועל מעלליו. עוד מעט יגיע הרב, הרהר בלבו, ואז יתחילו הטפות המוסר הנוקבות על היותו כופר ואפיקורוס ומחלל שבת בפרהסיה...
כעבור מספר דקות הגיע הרב חרל"פ מהמקווה, על פניו נסוכה הארת השבת העומדת בפתח, וכולו מלא בהרהורי דבקות בקדוש ברוך הוא. כאשר ראה את הצעיר הממתין לו בביתו, רץ לקראתו ולחץ את ידו בחמימות. הבחור, שציפה למנת גידופים, שמע לתדהמתו את רב השכונה מתנצל בפניו: אני ביקשתי להיפגש עמך, ומן היושר שהייתי צריך בעצמי לבוא לביתך, אבל מחמת זקנותי קשה לי ללכת מרחק רב. אנא, סלח לי על כך...".
הבחור חייך במבוכה, ואז הרב התיישב מולו ופתח בדברים: "דע לך ששמעתי עליך דברים גדולים מאוד. שמעתי שאתה מפקד בכיר ב'הגנה' והינך עוסק בהצלת יהודים ובהגנה על חייהם. רציתי, קודם כל, לברך אותך על מעשיך ולהביע את הערכתי. הלוואי ויהיה חלקי בגן עדן עם אלו שזוכים להגן בגופם במסירות נפש על עם ישראל. אין לשער את מעלתו של מי שעוסק במצווה זו!".
הבחור לא ידע מה לחשוב. הנה בא לשמוע דברי תוכחה נוקבים, ובמקומם הוא שומע שירות ותשבחות. הוא לא הבין מה הרב רוצה ממנו.
הרב חרל"פ הנמיך מעט את קולו והמשיך: "אולם אני מבקש לספר לך, שיש כמה אנשים בשכונתנו שלא זכו להכיר את פועלך החשוב. הם לא יודעים שאתה עוסק במצווה כה חשובה, הדוחה את השבת. בשבוע שעבר סיפרו לי שנסעת במכונית בשבת, ומן הסתם אם יהודי נוסע בשבת, הרי זה לצורך פיקוח נפש. באופן כזה הנסיעה מותרת והיא אף מצווה גמורה. אבל אני חושש שמי שאינו מכיר את מעשיך החשובים, עלול לפגוע במלאכת הקודש שאתה עוסק בה, ומתוך בורותם תקום מהומה גדולה בשכונה. ואם תזדקק לנסוע בדחיפות בשבת כדי להגן על חיי יהודים, אנשים אלו עלולים לעכב אותך מלקיים את המצווה החשובה. לכן הטרחתי אותך עד לביתי, כדי לומר לך שאם תצטרך מחר לנסוע בשבת לצורך פיקוח נפש, אנא דפוק בדלתי לפני כן ותודיע לי. אני אכנס איתך למכוניתך ואסע עמך ברחובות השכונה, וכך כולם יידעו שנסיעתך מותרת בשבת ולא יפגעו בך חלילה...".
לאחר השיחה הזאת, הפסיק אותו בחור לנסוע בשבת בשכונת 'שערי חסד'.
יצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם [email protected]
http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/7691
סיפורים נוספים, ידע הנותן חיות, הרצאות מרתקות, סופי שבוע מעולים לכל אחד ואחת מישראל – מומלץ בחום:
http://www.arachim.org/Events.asp
http://www.arachim.org/Video-Lectures.asp#3
http://www.arachim.org/Articles.asp
הרצאות, תובנות, עצות מועילות לכל עניין:
סרטים:
http://www.hidabroot.org/Media.asp
יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, אלהי השמים והארץ, בוחן כליות ולב, שזכות התורה הקדושה וזכות הכנסת תוכן זה תעמוד לזכות ולרפואת אבי מורי שמעון בן מרים ואימי מורתי יפה ברכה בת רבקה למשפחת חדד ויתברכו בבריאות איתנה וחיים טובים וארוכים ולנחת רוח מכל יוצאי חלציהם ויזכו לנחול את חיי העולם הזה וחיי העולם הבא אמן ואמן כן יהי רצון נצח סלה ועד וימלא ה' יתברך את כל משאלות ליבם לטובה ולברכה אמן כן יהי רצון.
