ר' דוד ור' יוסף, שותפים למסחר, ישבו ברכבת כשהם שקועים בשיחה.

"אף פעם לא הצלחנו להגיע לסכום כזה", אמר יוסף בסיפוק.

"גם לי לא זכור", אמר דוד ומישש את כיסו לוודא שאכן ארנקו שם. "אני מקווה שנצליח לרכוש את כל הסחורה מלייזר הסוחר".

"איני מבין מה הבעיה", תמה יוסף, "הרי הכל כבר סוכם בינינו?!"

"נכון", השיב דוד, "אבל אי אפשר לדעת מה יקרה ברגע האחרון. יש לי תחושה לא טובה..."

יוסף ניסה להרגיע את חברו והציע לו שיעביר את הכסף אליו. היה מדובר בסכום גבוה של עשרת אלפים זלוטי. דוד דחה את הצעתו.

הרכבת האטה ועצרה בתחנה. הדלתות נפתחו. יוסף ודוד נטלו את מיטלטליהם ולפתע שמעו קול: "ידיים למעלה!" לחרדתם ראו שני שודדים המכוונים לעברם אקדחים. הקרון היה ריק ולא היה טעם להזעיק עזרה. הם מלמלו לקדוש ברוך הוא שיצילם.

"אין לנו כלום", אמר יוסף לשודדים. "אנחנו כבר נבדוק מה יש לכם", ענה אחד ופקד עליהם לרוקן את כיסיהם. דוד הוציא מכיסו את הארנק התפוח. השודדים נטלו את הארנק ונמלטו עימו. לאחר רגע אמר דוד, "ניצלנו בחסדי שמיים", ויוסף הוסיף: "נכון, אבל הכסף שלנו אצלם..."

השניים ניגשו לשוטר שעמד בתחנה. הוא שמע את דבריהם ואמר כי השודדים הספיקו להימלט.

לייזר הסוחר קידם את פניהם ושאל מדוע הם נראים כה נפולים. השניים סיפרו לו בצער מה שאירע להם זה עתה והוא אמר: "אני מציע לכם לגשת לרבי יצחק אייזיק וייס מספינקא, בעל ה'חקל יצחק', שנמצא בעירנו. אני מאמין שייתן לכם עצה מועילה וגם ברכה".

השניים פנו לרבי מספינקא. לאחר שסיפרו לו מה שאירע ותינו את צרתם בפניו, אמר הרבי: "פנו למשטרה העירונית וספרו להם כיצד נגנבו מכם עשרים אלף זלוטי ובקשו מהם לפרסם את השוד בעיתון היומי".

"עשרים אלף?!", תמהו השניים, "הלא שדדו מאיתנו רק עשרת אלפים זלוטי?!" הרבי התעלם מתמיהתם וחזר על בקשתו שידווחו על שוד בסכום כפול.

השניים הגיעו לאכסניה מקומית והבטיחו לבעליה שישלמו לו בתום שהותם. למחרת התייצבו בתחנת המשטרה, דיווחו על שוד של עשרים אלף זלוטי וביקשו שהדבר יפורסם בעיתון וייכתב כי מי שיש לו מידע על השוד שיפנה למשטרה המקומית.

למחרת ראו כי אכן הדבר פורסם במקום בולט בעיתון, אבל לא היה להם מושג איך הדבר יעזור להם. כעבור כמה שעות שמעו דפיקה בדלתם. כשפתחו ראו שליח ובידו הזמנה לתחנת המשטרה. הם מיהרו להגיע לתחנה והתייצבו אצל האחראי עם ההזמנה. הלה בדק היטב את תעודותיהם ולאחר מכן הראה להם את ארנקם הנשדד.

השניים פרצו בקריאות שמחה ודוד שאל: "האם השודדים הסגירו את עצמם?"

"אני הוא השואל שאלות", אמר השוטר בקשיחות, "כמה כסף בדיוק נגנב מכם?"

"עשרת אלפים זלוטי", ענו.

"אז מדוע התלוננתם במשטרה ששדדו מכם סכום כפול מזה?!" שאל השוטר.

דוד החל להסביר לו כי פנו לרבי מספינקא והוא יעץ להם לדווח על שוד סכום כפול מבלי להסביר מדוע ומפאת האמונה בו נהגו כן.

השוטר שמע את הסברו של דוד בעניין רב וסיפר: "לפני יותר משעה קיבלנו קריאה להשכין שלום בפרבר העיר, שם פרצה תגרה רצינית. הגענו וראינו כי קבוצת שודדים הסתכסכה בסכסוך פנימי והיו שם הרוגים ופצועים קשה. מיהרנו לעצור אותם והסתבר לנו מה אירע. היתה זו קבוצת שודדים ששלחה למשימות זוגות. אתמול חזרו שני השודדים מהשוד ברכבת עם עשרת אלפים זלוטי, והם התחלקו עם יתר חברי הקבוצה בשווה כפי שמחייב ההסכם ביניהם. הבוקר התברר להם בעיתון שנגנבו עשרים אלף זלוטי והם פנו בדרישה לאותם שודדים שישיבו את מלוא הסכום. השניים טענו בתוקף ששדדו רק עשרת אלפים זלוטי ואז פרצה המהומה הגדולה".

השוטר פסק לרגע, ועיניו הביעו התפעלות. "כעת אני מבין מה קרה. העצה של הרבי לדווח על סכום כפול שיפורסם בעיתון גרמה למריבה בין חברי הכנופיה ולהתערבות שלנו, ובסופו של דבר למאסרם של השודדים וכל השלל שנמצא בידיהם", אמר.

הוא הושיט לשני הסוחרים את ארנקם ואמר: "קחו את ארנקכם. לא חסרה בו אפילו פרוטה אחת". השניים הודו לשוטר ויצאו לעבר ביתו של לייזר הסוחר לבצע את העיסקה המתוכננת, כשאינם מפסיקים להתפעל מחוכמתו של הרבי מספינקא.

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11164

סיפורים נוספים, ידע הנותן חיות, הרצאות מרתקות, סופי שבוע מעולים לכל אחד ואחת מישראל – מומלץ בחום:

http://www.arachim.org/VideoDetail.asp?MediaID=2102

http://www.arachim.org/Events.asp

http://www.arachim.org/Articles.asp

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שזכות הכנסת תוכן זה תעמוד לזכות ולרפואת אבי מורי שמעון בן מרים ואימי מורתי יפה ברכה בת רבקה למשפחת חדד ויתברכו בבריאות איתנה וחיים טובים וארוכים ולנחת רוח מכל יוצאי חלציהם אמן כן יהי רצון נצח סלה ועד וימלא ה' יתברך את כל משאלות ליבם לטובה ולברכה אמן כן יהי רצון.