הכנר החסידי אייל שילוח העמיס על רכבו את כל הציוד המוזיקלי שנזקק לו, והחל לנסוע מביתו ברמת גן צפונה לצפת לטקס הפתיחה של פסטיבל הכליזמרים. היה עליו להופיע שם כאמן פותח בפני קהל רב שכלל אישי ציבור חשובים.

הוא יצא מוקדם כדי שיגיע מספיק זמן לפני הפתיחה ויוכל להתכונן כראוי. לאחר שהגיע לכביש החדש של צפת, מצא את עצמו באיזו כיכר. השמש החלה לשקוע וסנוורה אותו מאוד. כאשר ראה לפניו מכונית משטרה החל לנסוע בזהירות מופלגת במהירות של עשרים קמ"ש. לפתע ראה שוטרים של יחידת הסיור המשטרתית קופצים ורוקדים לעומתו כאילו שהם מאותתים לו. לא הבין מה הם רוצים ממנו, הרי הוא נוסע בשיא האיטיות והזהירות?!

אז שמע צעקת "אויש!" ואחריה קול חבטה עזה. מכוניתו נעצרה במקומה. הוא יצא ממנה ולחרדתו נוכח לדעת כי עלה על דוקרנים שהונחו על הכביש.

כל ארבעת הצמיגים נוקבו לחלוטין ויצאו מכלל שימוש. היו אלה צמיגים חדשים שהרכיב שבוע קודם לכן. הדוקרנים היו אפורים בצבע הכביש ואי אפשר היה להבחין בהם.

הוא אמר לשוטרים: "מה פתאום שמתם דוקרנים לפני המחסום?! למה לא דאגתם להזהיר אותי כפי שהנוהל מחייב?!", והוסיף, "זה לא נורמלי. אתם מאבטחים את הפסטיבל ונטרלתם את מי שאמור לפתוח אותו!"

אחד השוטרים אמר בקשיחות: "קודם כל תזיז את הרכב שלך הצידה! יש פה תנועה".

"איך אני יכול להזיז את הרכב?! כל הצמיגים הלכו לי!"

אייל היה אובד עצות לחלוטין. הדקות נקפו, חלפה רבע שעה, חצי שעה, כבר שלושת רבעי שעה. הוא הבין שלא יוכל להמשיך הלאה. העסק אבוד.

לפתע הגיעה ניידת משטרה. יצא ממנה שוטר ופנה לעמיתיו: "חבר'ה. אתם יודעים מי זה?!" אמר בהצביעו על אייל. "לא", השיבו. "אתם לא נורמליים! זה הכנר אייל שילוח שפותח את הפסטיבל!". הוא פנה לכנר ואמר: "שים את כל הציוד שלך בניידת. אני מפעיל את הפנס המהבהב ולוקח אותך לפסטיבל".

אייל נדהם מהתפנית החדה במצב. מעבריין מקורקע הפך בן רגע ליקירה של משטרת ישראל. הוא הכניס את ציודו לניידת והתיישב ליד השוטר. במהלך הנסיעה התברר לו שהשוטר הוא גם מוזיקאי המנגן בקלרינט ולכן הכירוֹ.  

הם החלו לנסוע והגיעו לפסגת הר ומשם החלה ירידה. אייל נדהם למראה עיניו: נחשול ענק של מכוניות היה תקוע לגמרי לאורך כמה קילומטרים. מכוניות עמדו ללא תנועה לפני המחסומים המשטרתיים שהוצבו בפניהן. פקק כזה לא ראה מעודו.

השוטר הפעיל את המנורה המהבהבת והחל לעקוף בשולי הכביש את מאות כלי הרכב התקועים. הם עברו את כל המחסומים ללא כל בעיה. אייל החל לקלוט מה בעצם קרה כאן. אם היה ממשיך לנסוע ברכבו היה נשאר תקוע עוד שעות ארוכות ולא היה שום סיכוי שיגיע לטקס הפתיחה.   

הניידת נכנסה לצפת והגיעה למקום הטקס. הקהל שציפה לאירוע הפתיחה נדהם לראות לפתע ניידת משטרתית נכנסת למתחם ונוסעת עד לבמה, ומתוכה מגיח הכנר עם כל ציודו. השוטר התנצל בפני אייל על מה שקרה, הוציא את כל ציודו, ונתן לו את מספר הפלאפון שלו כדי לסייע בחילוץ הרכב התקוע. אייל החל לכוון את כינורו ולאחר כעשר דקות החל המופע.

לאחר הטקס התפנה אייל לטפל בחילוץ מכוניתו. בעת שהיה ברחוב ניגשו אליו שתי בחורות. אחת מהן פתחה ואמרה: "הגענו מחיפה, שם אנחנו עובדות בבנק, כדי לשמוע אותך מנגן בכינור. מתי אתה מופיע הערב?"

"כבר הופעתי במופע הפתיחה", הסביר, והוסיף "אני צריך להופיע גם מחר".

לפתע הבחורה השנייה החלה להתייפח. "מה קרה?", שאל בתדהמה. "אתה לא מבין", אמרה בעודה בוכה, "באנו לכאן רק כדי לשמוע אותך. קיבלנו יום חופש מיוחד מהעבודה. אנחנו לא יכולות לבוא מחר". "אולי תנגן לנו משהו?", הציעה לאחר שנרגעה מעט.

היתה זו הצעה מופרכת לחלוטין, ולא היה סיכוי שאייל ייעתר אליה, אבל באותו רגע חש שכעת הכל יכול לקרות. הנה, הוא עלה על דוקרנים ודווקא בזכותם הצליח להגיע בזמן בדרך נס. הוא הרגיש שהיום הזה לא נמצא בגדרי הטבע, ואם כך, מה אכפת לו לנגן לשתי בחורות באמצע הרחוב?!

הוא הוציא את כינורו, עצם את עיניו והחל לנגן מחרוזת שירי קרליבך. כאשר פקח את עיניו ראה שארבעים איש מקשיבים לו...

שתי הבחורות הודו לו בהתרגשות ונפרדו ממנו לשלום. אייל שמח על השמחה שהעניק ואמר לעצמו: לך תדע אם כל הסיפור הזה לא היה כדי שאשמח בנגינתי שתי יהודיות. אף פעם אינך יכול לדעת מדוע הדברים קורים. אף פעם אינך יודע מה נמצא מעבר לפסגת ההר.

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11187

סיפורים נוספים, ידע הנותן חיות, הרצאות מרתקות, סופי שבוע מעולים לכל אחד ואחת מישראל – מומלץ בחום:

http://www.arachim.org/VideoDetail.asp?MediaID=2102

http://www.arachim.org/Events.asp

http://www.arachim.org/Articles.asp

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שזכות הכנסת תוכן זה תעמוד לזכות ולרפואת אבי מורי שמעון בן מרים ואימי מורתי יפה ברכה בת רבקה למשפחת חדד ויתברכו בבריאות איתנה וחיים טובים וארוכים ולנחת רוח מכל יוצאי חלציהם אמן כן יהי רצון נצח סלה ועד וימלא ה' יתברך את כל משאלות ליבם לטובה ולברכה אמן כן יהי רצון.