מלמד אחד לימד ילדים בחדר בעיר ליאזנא והתפרנס בקושי רב. אשתו סייעה בפרנסת הבית על ידי אפיית כעכים ומכירתם.

לילה סוער אחד הגיע לביתם איש קופא מקור שהיה קרוב לעילפון, והמלמד מיהר להכניסו פנימה והגיש לו תה וכעכים טריים. לאחר שהאורח התאושש, הציע לו להתחמם ולישון בביתו. בעלות השחר קם האורח ממשכבו ויצא לדרכו.

המלמד ואשתו מצאו לתדהמתם במקום משכבו של האורח הפורח שק קטן מלא במטבעות כסף וזהב. הם הצפינו את הכסף וציפו לשובו של האורח. חלפו ימים, שבועות וחודשים והאורח האלמוני לא הגיע לקבל את כספו.

הגיע המלמד לרבי שניאור זלמן מליאזנא, סיפר מה שאירע, ושאל: "מה עלי לעשות בשק המטבעות שהשאיר האורח המסתורי?"

"הקדוש ברוך הוא ראה במצוקתך והחליט לשלוח לך מטמון", ענה הרבי, "מדובר בשליח של ההשגחה העליונה שלא יחזור לבקש את כספו, ולפיכך הכל שייך לך". הרבי הורה לו להסתיר את דבר התעשרותו הפתאומית וייעץ לו להמשיך בחודשים הבאים במלאכת המלמדות ובאורח חייו הרגיל.

לאחר תקופת מה חזר המלמד לרבי ושאלו מה לעשות מכאן ואילך. "שכור דירה וחנות בעיר, קנה בדים אצל ספק הבדים הראשי ומכור אותם. בעוד שנה, כאשר תצליח בעזרת ה', שוב אלי ואורה לך איך להמשיך", השיב הרבי.

המלמד עשה כמצוותו וחנות הבדים שפתח שגשגה מאוד. כעבור שנה התייצב שוב אצל הרבי. "בשנה הבאה לא תקנה עוד בדים מהספק המקומי, אלא תיסע לעיר הגדולה ויטבסק כדי לקנות בדים בעצמך. לאחר מכן מכור אותם לסוחרי הבדים בליאזנא וכך תוכל להרוויח יותר", יעץ הרבי.

לאחר שנה נוספת שבה הפך המלמד לסוחר בדים ידוע, הגיע לרבי פעם נוספת לשאול בעצתו. הרבי הרהר וענה: "הלא סוחרי הבדים של ויטבסק קונים את סחורתם במוסקבה. עצתי כי תיסע למוסקבה ותקנה שם מלאי גדול של בדים. כשתחזור תוכל להפיץ את סחורתך בין סוחרי הבדים של ויטבסק וליאזנא גם יחד".

כעבור תקופה נוספת שב החסיד לרבי וסיפר על הצלחתו הגוברת, כשהוא מודה לו על ברכותיו ועצותיו, והוסיף כי נותרו בידו לא מעט מטבעות מהמטמון שעדיין לא השתמש בהן. "כידוע לך", פתח הרבי, "סוחרי מוסקבה קונים את בדיהם בעיר קניגסברג שהיא מרכז גדול לייצור בדים. סע גם אתה לשם וקנה סחורה מהמקור הראשון, ולאחר מכן מכור אותה לסוחרי מוסקבה, ויטבסק וליאזנא".

הסוחר עשה כדבריו והצלחתו הרקיעה שחקים. הוא המשיך לבוא לרבי לפני כל נסיעה לקניגסברג.

פעם אחת אמר לו הרבי: "נוסע אתה פעמים רבות לקניגסברג ואף פעם לא הבאת לי משם מתנה"... בושה גדולה מילאה את הסוחר. הוא החליט כי בפעם הבאה יביא לרבי מתנה יקרת ערך. ואכן כשחזר הביא לרבי קופסת טבק מרהיבה עשויה זהב טהור.

"יישר כוח", אמר הרבי, "זו אכן מתנה יפה, אך לא לכך התכוונתי"... הוא נשא את עיניו לעבר החסיד המאוכזב ושאל: "כאשר אתה שוהה בקניגסברג, האם אתה נוהג לבקר בתיאטרון?"

החסיד נדהם. כאדם ירא שמיים הדבר אפילו לא עלה בדעתו. אבל הוא האמין כי יש לרבי כוונה עמוקה בדבריו. בנסיעתו הבאה לקניגסברג רכש החסיד כרטיס להצגה הקרובה. הוא הגיע מבעוד מועד לכיסאו המרופד, ובהיותו עייף מעמל הדרך שקע מיד בשינה עמוקה.

בגמר ההצגה ניגש אליו שרת התיאטרון, האחראי לניקיון ולפתיחת ונעילת הדלתות והעירו.

"מהיכן אתה?", שאל השרת.

"מליאזנא?", ענה החסיד.

"המכיר אתה את רבנו זלמינא?"

החסיד הופתע מהשאלה ומסגנון הדיבור והשיב בחיוב.

"אם כן, מסור לו דרישת שלום מקארל", אמר השרת.

כשחזר החסיד לליאזנא סיפר לרבי על פגישתו המוזרה עם שרת התיאטרון.

"אכן, זו המתנה שחפצתי בה!" קרא הרבי בפנים קורנות.

בפעם הבאה שיצא החסיד למסחרו בקניגסברג, בא כדרכו לקבל ברכה מהרבי. הרבי הביא לו חבילה סגורה וביקש ממנו שמיד בהגיעו יביאה לשרת התיאטרון, ולאחר שיסיים את עסקיו, יבוא ליטלה בחזרה.

החסיד עשה כדבריו ומסר לשרת את החבילה. לאחר כמה ימים בתום עסקיו חזר אליו שוב. הוא מצא את השרת מעלעל בגיליונות של ספר לפני הגיעו לדפוס.

"אה, איזו רוח הקודש!" אמר השרת בהתפעלות, "איני יודע איזה חידושים עוד נותרו למשיח לחדש..."

החסיד חזר לליאזנא עם הגיליונות בתחושה שזכה לפגוש צדיק נסתר. בהגיעו לרבי מסר לו את דברי שרת התיאטרון. הרבי אמר: "אם כך, אוכל להוציא כעת את ספר ה'תניא' לאור!"

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11218

סיפורים נוספים, ידע הנותן חיות, הרצאות מרתקות, סופי שבוע מעולים לכל אחד ואחת מישראל – מומלץ בחום:

http://www.arachim.org/VideoDetail.asp?MediaID=2102

http://www.arachim.org/Events.asp

http://www.arachim.org/Articles.asp

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שזכות הכנסת תוכן זה תעמוד לזכות ולרפואת אבי מורי שמעון בן מרים ואימי מורתי יפה ברכה בת רבקה למשפחת חדד ויתברכו בבריאות איתנה וחיים טובים וארוכים ולנחת רוח מכל יוצאי חלציהם אמן כן יהי רצון נצח סלה ועד וימלא ה' יתברך את כל משאלות ליבם לטובה ולברכה אמן כן יהי רצון.