ביאור "כבוד הלשון" לפרשת וילך

דברים לא,יט: לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל: הדגש בלמ"ד בצירוף 'תהיה לי' מעיד את חשיבות שירת 'האזינו' לה', ורצונו שכל אחד מבני ישראל יכתוב לעצמו את השירה כדי שתהיה שגורה על פיו (שִׂימָהּ בְּפִיהֶם), והיא תעיד כנגדו בעתיד כאשר יסטה מדרך עבודת ה' לעבודת אלילים.