" הקהל את העם" לפרשת ניצבים וראש השנה לע"נ יעקב בן רבקה ז"ל
נכתב על ידי izik28, 23/9/2022
בסד
ד"ת לשבת ניצבים - ראש השנה התשפ"ג לע"נ יעקב בן רבקה ז"ל
הקהל את עם
-----------------------------------------------------------
פרשת ניצבים נושקת ממש לראש השנה , אפשר לחבר בין פרשת ניצבים המסיימת את השנה לבין ראש השנה המתחיל את שנה תשפ"ג לברכה , פרשת ניצבים מתחילה בפ"ס ," אתם נצבים היום כלכם לפני ה" אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל
טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך
לעברך בברית ה" אלהיך ובאלתו אשר יהוה אלהיך כרת עמך היום
למען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב",הרמבן ן מפרש, "אתם נצבים היום לפני ה' אלהיכם" - שאתם עומדים ומזומנים לפני השם כדי לעמוד בבריתו כי לקבל התורה בבאורה נאספו אליו או שהיו עומדים לפני הארון והברית הוא השבועה והאלה אשר יזכיר לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו ויתכן שכרת עוד עמם ברית כברית הראשונה אשר כרת אתם בהר סיני (שמות כד ה-ח) שהקריב עליהם עולה ולקח חצי הדם לזרוק על המזבח וחצי הדם זרק על העם אבל לא הוצרך להזכיר זה ועל דרך האמת כבר הודעתיך הברית הזאת וטעם ראשיכם שבטיכם ראשיכם ראשי שבטיכם כמו והנבואה עודד הנביא על דעת ר"א ועל דעתי הכתוב יכלול ויפרוט והכלל ראשיכם וכל שבטיכם וחזר ופרט זקניכם ושטריכם שהם ראשיכם כי זקן ונשוא פנים הוא הראש וכן אמר (להלן לא כח) הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטריכם כי כל איש אשר לו שררה ומנוי על הצבור יקרא ראש נאמר בנשיאים (במדבר א טז) "ראשי אלפי ישראל" כי הם במעלה הגדולה לכל אלפי ישראל ונאמר במרגלים (שם יג ג) "ראשי בני ישראל "המה" שהם ראשים בבני ישראל לא ראשים לכל בני ישראל וכלם בכלל ראשיכם וחזר ואמר כל איש ישראל שהם שבטיכם והזכיר עוד הטף והנשים והגרים וחוטבי עצים ושואבי מים אשר להם מערב רב והביא שם הטף להביאם בברית כי אפילו עם הדורות העתידים יכרות ברית או כדי לזכותם כטעם שאמרו בהקהל (חגיגה ג) ורבותינו אמרו (יבמות עט) שבאו קצת כנענים בימי משה כדרך שבאו בימי יהושע ונתנם חוטבי עצים ושואבי מים לעדה ולמשכן ה' ואין הכונה לומר שרמו אותו אבל באו אליו להשלים עמו כי כן המשפט כאשר ביארנו (לעיל כ י יא) וכך מצאתי במדרש תנחומא (נצבים ב) ללמדך שבאו אצל משה ולא קבלם כלומר שלא יכלו לרמותו לכרות להם ברית אבל עשאם מיד חוטבי עצים ושואבי מים" , עצם עובדת היות עם ישראל ניצב לפני ה" לעבור בבריתו מתקשר עם עניין ראש השנה בו אנו ממליכים את הקב"ה עלינו ועם מצוות ההקהל המתקיימת בשנה זו מוצאי השביעית ," וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה' וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר, מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם.
הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ, לְיִרְאָה אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ".
ספר החינוך מסביר," שנצטוינו שיקהל עם ישראל כולו אנשים ונשים וטף, במוצאי שנת השמיטה בחג הסוכות ביום שני בחג, ולקרוא קצת מספר משנה תורה באוזניהם, שהוא אלה הדברים. ועל זה נאמר (דברים לא יב) הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגומר. וזאת היא מצות הקהל הנזכרת בגמרא, כענין שאמרו בראשון של קדושין (דף לד.) והרי הקהל דמצות עשה שהזמן גרמא הוא ונשים חייבות? ופרשו בסוף הענין, אין למדין מן הכללות, כלומר שהאמת שהנשים חייבות בזאת המצוה.
משרשי המצוה. לפי שכל עיקרן של עם ישראל היא התורה, ובה יפרדו מכל אומה ולשון להיות זוכין לחיי עד, תענוג נצחי שאין למעלה הימנו בנבראים. על כן בהיות כל עיקרן בה, ראוי שיקהלו הכל יחד בזמן אחד מן הזמנים לשמוע דבריה, ולהיות הקול יוצא בתוך כל העם, אנשים ונשים וטף, לאמור: מה הקיבוץ הרב הזה שנתקבצנו יחד כולנו? ותהיה התשובה: לשמוע דברי התורה שהיא כל עיקרנו והודנו ותפארתנו. ויבואו מתוך כך לספר בגודל שבחה והוד ערכה ויכניסו הכל בלבם חשקה. ועם החשק בה ילמדו לדעת את השם ויזכו לטובה, וישמח השם במעשיו. וכענין שכתוב בפרוש בזאת המצוה, ולמען ילמדו ויראו את יי.
מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (סוטה מא, א) שהמלך הוא היה המחויב לקרוא באזניהם. ובעזרת הנשים היה קורא, וקורא כשהוא יושב, ואם קרא מעומד הרי זה משובח. ומהיכן הוא קורא? מתחילת ספר אלה הדברים עד סוף פרשת שמע ישראל, ומדלג לוהיה אם שמע, וגומר אותה פרשה, ומדלג לעשר תעשר, וקורא מעשר תעשר על הסדר עד סוף ברכות וקללות עד מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב, ופוסק.
וכיצד הוא קורא? (פ"ג מהל' חגיגה ה"ד) תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים ומביאין בימה גדולה, ושל עץ היתה, ומעמידין אותה באמצע עזרת נשים. והמלך הולך ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו, וכל ישראל העולים לחג מתקבצים סביביו. וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכהן גדול, והכהן גדול נותנו למלך, כדי להדרו ברוב בני אדם. והמלך מקבלו כשהוא עומד, ואם רצה יושב. ופותח ומברך כדרך שמברך כל קורא בתורה בבית הכנסת, וקורא הפרשיות שאמרנו, ומברך לאחריה כדרך שמברכין בבתי כנסיות.
ומוסיף שבע ואלו הן: רצה ה' אלהינו בעמו ישראל וכו'; ומודים אנחנו לך; אתה בחרתנו מכל העמים, עד מקדש ישראל והזמנים, כדרך שמברכין בתפילה. הרי שלוש ברכות כמטבען. רביעית: מתפלל על המקדש, וגומר בה השוכן בציון. חמישית: מתפלל על ישראל שתעמוד מלכותם, וחותם הבוחר בישראל. ששית: מתפלל על הכהנים שירצם האל, וחותם בה מקדש הכהנים. שביעית: מתחנן ומתפלל בה כפי מה שהוא יכול, וחותם בה הושע השם את עמך ישראל, שעמך ישראל צריכים להיוושע. ברוך אתה השם שומע תפילה.,.
איך מקיימים מצווה נדירה זו בימנו שבית המקדש חרב?
בפרשת א" של ראש השנה יש רמז למצוות הקהל " וה"
פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר
ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים
ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק
וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים
ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו
ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי
ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו
ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק"
אנו קוראים על הולדת בנו יחידו של אברהם אבינו [ מלבד ישמעאל ] אך מה פשר המשתה הגדול ביום הגמל את יצחק ומצות ההקהל ? רבנו בחיי מפרש," ויעש אברהם משתה גדול. אין ספק שהיו גדולי הארץ באותו משתה כי היה הפלא גדול ביצחק, גם העושר בבית אברהם רב, ואפשר שהיו שם מלכים ויועצי ארץ, שכבר מצינו שהיו מלכי הארץ דורשים שלומו ורוצים לכרות ברית עמו, אבל מפני שהיה ענין משתה ושמחה לא נתפרשו שמותם. והנה מצינו בבית האבל שהכתוב מפרש שמות הבאים שם, אלו חביריו של איוב שכתוב בהם (איוב ב) ויבאו איש ממקומו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי. ומזה אמר שלמה ע"ה (קהלת ז) טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה. באר לנו הכתוב כי כל שמחת העוה"ז הבל וריק.
ביום הגמל את יצחק. מנהג העולם שיעשה אדם סעודה ביום שנולד לו בן או ביום המילה לכבוד המצוה. ומה שאחר אברהם לעשות משתה יצחק עד יום הגמל אותו, יתכן לפרש שמיום גמלו הניחו לת"ת, ואין לתמוה, שהרי בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו. ע"כ לא רצה לעשות הסעודה לא ביום הלידה ולא ביום המילה והניח הדבר עד יום הגמל אותו כדי שישמח בבנו בשמחת התורה שכתוב בה (תהלים יט) פקודי ה' ישרים משמחי לב. וכענין שכתוב (ישעיה כח) את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב. כי תכף שנגמל נתקדש להיות פרוש ונבדל לעבודת ה' ומזומן להיות עולה תמימה.
וידוע עוד כי אין אהבת האב לבן לא ביום הלידה ולא ביום המילה אלא ביום שנגמל, ואז תתחזק אהבתו יותר ויותר.
ובמדרש ביום הגמל את יצחק, ביום ה"ג מל את יצחק, ומכאן יש סמך למנהגנו שאנו עושים סעודה ביום המילה, שהרי לפי המדרש הזה עשה אברהם משתה גדול ביום ח' למילת יצחק, ומנהג כשר הוא, ועליו אמר דוד (תהלים נ) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח."
המפרשים חלוקים כאן מתי היה יום משתה זה ? האם ביום ברית המילה או ביום הכנס יצחק לת"ת? הילקוט שמעוני מפרש," מאי דכתיב: ויגדל הילד? עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמול חסד לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין, נותנין לו לאברהם כוס של ברכה לברך, אומר: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר ליצחק: טול וברך, אומר: איני מברך, שיצא ממני עשו. אומר ליעקב: טול וברך, אומר: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהם. אומר למשה: טול וברך, אומר: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומר ליהושע: טול וברך, אומר: איני מברך, שלא זכיתי לבן, דכתיב: "נון בנו יהושע בנו". אומר לדוד: טול אתה וברך! ואומר: אני אברך ולי נאה לברך, שנאמר: "כוס ישועות אשא" וגו 'ויגדל הילד ויגמל. שנגמל מיצר הרע ליצר טוב. ורבנן אמרי, שנגמל מחלבו. ויעש אברהם משתה גדול, גדול עולמים היה שם. "ויעש המלך משתה גדול", גדול עולמים היה שם, הדא הוא דכתיב: "כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב", בימי מרדכי ואסתר; "כאשר שש על אבותיך", בימי אברהם. דבר אחר: משתה גדולים היו שם, עוג וכל גדולי מלכות היו עמו. אמרו לו לעוג: לא היית אומר: אברהם פרדה עקרה ואינו מוליד? אמר להם: ועכשיו מתנתו מה היא? לאו שפיפא היא? אי יהיב אנא אצבע עלויה פחיס יתיה. אמר לו הקב"ה: אתה מבזה על מתנתי? חייך שאתה רואה אלף אלפים ורבי רבבות יוצאים מבני בניו, ואין סופו של אותו האיש ליפול אלא בידם, שנאמר: "ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו". אמר ר' לוי: לא נדנדה עריסה תחלה אלא בביתו של אברהם אבינו, דאמר ר' יהושע בן מנחמה: אותם ל"ב מלכים שהרג יהושע כולם בביתו של אברהם אבינו היו במשתה. ולא ל"א היו? אלא כי ההיא דאמר ר' ברכיה ור' חלבו ור' פרנך משום ר' יוחנן: "מלך יריחו אחד", שאין ת"ל אחד, אלא הוא ואנטיקסר שלו."
והדבר לפלא , באיזה גיל בדיוק נגמלנו מהיצר הרע? הרי הוא איתנו עד יום מותנו בני 120 שנה .. הרי כל חודש אלול והימים הנוראים , כיפור שיבוא לטובה ,נועדו כדי לכפר על מעלליו שהחטיא אותנו ..הרבי מלובביאטש מסביר
"בין הדברים שנתחדשו אצל יצחק אבינו הייתה העובדה, שהוא הראשון שנימול בהיותו בן שמונה ימים, וכמו-כן היה הראשון שנכנס למצוות בגיל שלוש-עשרה. שני הדברים הללו מרומזים על-פי דברי חז"ל בפסוק: "ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק" - 'הגמל' רומז לברית ('הג' בגימטרייה - 'מל'), וכן יש בו רמז לבר-מצווה - "שנגמל מיצר הרע ליצר טוב".
כידוע אנו ממליכים את הקב"ה בראש השנה כפי שמסביר מדרש חבד, "בתורה שבכתב לא נתפרש מהותו של ראש השנה ורק נאמר שהוא יום "זכרון תרועה". מהי משמעותו של יום זה שהכל מתכוננים לקראתו בחיל וברעדה? חכמינו ז"ל בארו שביום זה ישנם כמה דברים מיוחדים: זהו יום הדין והמשפט, ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, זהו יום בריאת האדם, ועוד. אך מובן ופשוט, שמהותו העיקרית של ראש השנה היא נקודה אחת, המסתעפת לכמה פרטים. וכמו שאר מועדי השנה, שלכל אחד יש תוכן מיוחד שאותו אנו מציינים.
עיקר עניינו של ראש השנה על פי תורת החסידות הוא – היותו יום "הכתרת" הקב"ה למלך על העולם, שהרי "מצות היום בשופר".
מטרת השופר היא, כמאמר רז"ל"אמר הקב"ה: אמרו לפני בראש השנה מלכויות – כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות – כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה, ובמה? בשופר". ממאמר זה משמע, שעיקרו של ראש השנה הוא קבלת מלכותו של הקב"ה.
יתר על כן, כשנתבונן בתפילות ראש השנה, נבחין מיד שעניין המלכות עומד במרכז כל התפילות. את פסוקי ה"זכרונות" וה"שופרות" אנו אומרים רק בתפילת מוסף של ראש השנה, אך עניין המלכת הקב"ה למלך עלינו ועל כל העולם כולו חוזר על עצמו בכל התפילות: "מלוך על העולם כולו…" מלך על כל הארץ…". גם חתימת הקידוש היא בעניין זה: "מלך על כל הארץ…". שכן עניין המלכות הוא עיקרו של ראש השנה.
זוהי גם המשמעות של מה שנאמר בכתבי האר"י ז"ל, שעניין ראש השנה הוא "בניין המלכות". ומבואר בזה בתורת החסידות, שעבודת ראש השנה היא "לבנות מחדש" (דהיינו לחדש) את מלכותו של הקב"ה על העולם, ביום זה אנו מכתירים את הקב"ה ומקבלים אותו מחדש למלך עלינו ועל כל העולם כולו.
המשכת המלכות בראש השנה היא לא רק בנוגע לעניין המלוכה עצמו, אלא צריך גם להמשיך את הרצון והתענוג שבעניין המלוכה. וכפי שמבאר הרבי במאמרו, שמערב ראש השנה עד אחרי תקיעת שופר נעשה הסילוק של פנימיות המלכות, כלומר: הרצון והתענוג שבמלכות מסתלקת לשרשו ומקורו, עד בחינת עצמותו ומהותו.,
המלכת הקב"ה צריכה להיות לא רק בראש השנה בו אנו מקיימים את מצוות הקהל בתפילות המרגשות בבית הכנסת אלא בכל יום ורגע במהלך השנה , יום בר המצווה הוא היום בו הילד הופך לנער ונכנס תחת עול מלכות שמיים , היום זה אביו של הילד אומר " ברוך שפטרני מעונשו של זה " מרגע זה הילד אחראי על מעשיו הוא מצטרף למנין כהלכה .
בפרשת ניצבים העם כולו עומד לקבל את בריתו של הקב"ה , כך בדיוק נעשה בראש השנה וביום בר המצווה , מה שנעשה גם ביום חתונת חתן וכלה בו הם נהפכים לאחד ובונים בית בו ישכון ה" יתברך
ראש השנה הוא המלבוש של השנה החדשה התשפ"ג עליה מסביר הצמח צדק," בעל ה'צמח צדק' היה אומר ש'קבלה טובה' שמקבל האדם על עצמו בימים הקדושים האלו הוא 'המלבוש החדש, לנפש החדשה, לשנה החדשה'.
כך ביאר רבי אליהו לופיאן את דברי המשנה באבות: "רבי אליעזר בן יעקב אומר, העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד", ויש לדייק מהו שכתב בלשון הווה 'העושה מצווה אחת' ולא בלשון עבר מי שעשה, ועוד, מהו מצווה 'אחת'? אלא לומר לך, שלא מדובר במקיים איזה המצווה, אלא ב'קובע' ומקבל על עצמו שיקיים מצווה מסוימת, בעצם החלטה זו כבר 'קונה לו פרקליט' ליום הדין.
יש להבין כי קבלה איתנה מטה את כף הזכות. על כך אמר בעל ה'חידושי הרי"ם, כי "אם קובע עצמו לאיזה דבר מצווה- בקביעות איתנה שאפילו כל רוחות שבעולם לא יזיזוהו, כבר נחשב לו כמי שיש בידו רק מחצה עוונות ומחצה זכויות, נמצא שבעוד דבר טוב אחד כבר נעשה כרוב זכויות ומטה את הכף לזכות".
כך אם נקבל על עצמנו את עול מלכותו של ה" מלך מלכי המלכים המעניק לנו כל טוב ,גם את ימים קדושים אלה עשרת ימי תשובה עליהם מסביר התנא דבי אליהו זוטא פרק כב: "רבי נהוראי אומר: מפני מה נתנה קורת רוח בעשרת הימים מראש השנה ועד יום הכיפורים? כנגד עשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו ונמצא שלם בכולן, לפיכך נתן הקב"ה לישראל עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. וכנגד עשרת הדברות שקבלו ישראל בסיני, שאם יעשו תשובה שלמה בעשרת הימים מראש השנה עד יום הכיפורים, שיקבלם בתשובה שלמה לפניו, לכך נאמר (ישעיהו א, יח): לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה' אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ".
פסיקתא רבתי ,"וכן התקינו עשרה מלכויות ועשרה זכרונות ועשרה שופרות כנגד עשרת ימי תשובה".
כולנו ניצבים בראש השנה בבתי הכנסת לקבלת עול מלכות שמיים יחד עם תקיעות השופר " תקע בשפור גדול לחרותנו, החרות מוכרת לנו ממתן תורה בו נאמר " חרות על הלוחות" כל התורה והמצוות צריכים להיות חרותים על ליבנו תדיר, אם נתחזק הבימים אלו במצוות שבין אדם למקום יחד עם המצוות שבין אדם לחברו , נזכור את קול החרות הוא השופר שאומר " שפרו מעשיכם!! יחד עם זאת הוא מזכיר את עקדת יצחק בו יצחק אבינו קידש שם שמיים בקבלו את רצון ה" בעקדתו מה שהיה רק נסיון , הוא הראה מסירות נפש לקב"ה בכל מאוד ובכל נפשו, כך אנו צריכם לנהוג !! קיום מצוות בלב שמח בלי טורח גם שקשה .. גם שאנו מנסים להתגבר כל שנה על היצר הרע ולא כ"כ מצליחים , לא להתייאש!! הקב"ה רואה את מאמצנו ומעריך זאת!! אם אנו עושים זאת לשם שמיים גם שהדבר מועט ,בעיני הקב"ה הוא גדול! כל מצווה היא כנר דולק בנשמותינו כנאמר," נר ה" נשמת אדם" אם נשמור על הנר דולק , ונגביר את אורו בהתחזקות המצוות, נראה את אור של ה" שיברך אותנו בשנה טובה ומתוקה בכל מלי דמיטב בהקהלות כל עם ישראל בבית המקדש השלישי בקרוב , כל שנקהל השנה בשמחות שלמות ! ונזכה כך בכל הברכות!! אז יהודים יקרים , המשיכו בעליה במעלות התורה והמצוות בימים קדושים אלו כפי שאמור הרב קוק זצל "בן אָדָם, עֲלֵה לְמַעְלָה עֲלֵה.
כִּי כּחַ עַז לְךָ יֵשׁ לְךָ כַּנְפֵי רוּחַ, כַּנְפֵי נְשָׁרִים אַבִּירִים.
אַל תְּכַחֵשׁ בָּם פֶּן יְכַחֲשׁוּ לְךָ.
דְּרושׁ אוֹתָם – וְיִמָּצְאוּ לְךָ מִיָּד"
שבת שלום ושנה טובה מתוקה ומבורכת כתיבה וחתימה טובה לכל מתפללי היכל יהודה ולכל עם ישראל בארץ ובתפוצות!! .
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
