הנצי"ב, בהקדמתו לפירושו "העמק דבר" על ספר בראשית, מבאר מדוע נקרא ספר בראשית "ספר הישר": "שבח האבות, שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה'.. עוד היו ישרים".

מסביר הנצי"ב, שהתואר "ישר" - הוא אדם שאינו מסתפק בקיום המצוות וחיוביו כלפי בוראו בלבד, אלא גם משכיל לחיות בטוב ובשלום עם סביבתו ועם זולתו, וזאת אף כאשר דרכיו ומעשיו של הזולת פסולים בעיניו או שונים משלו.

תכונה זו היא שהייתה כה חסרה בימי בית שני, שאנשי אותו דור היו אמנם צדיקים במעשיהם, אך לא היו "ישרים". הייתה בהם שנאת חינם וסלידה וחשדנות זה כלפי זה, ובפרט כלפי כל אדם שלא הלך בדרכם, והקב"ה, כלשונו של הנצי"ב "אינו סובל צדיקים כאלו":

"שהיו (אנשי בית שני) צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולמם, על כי מפני שנאת חינם שבליבם זה את זה חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס.. שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו, אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם, ולא בעקמימות, אף על גב שהוא לשם שמים, דזה גורם חורבן הבריאה והריסות ישוב הארץ".

מהאתר: לימוד יומי - https://limudyomi.com/