לקט מביאור אברבנאל לתורה -פרשת ניצבים

דברים כט,יב: לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים: אברבנאל: "עד הנה לא היו לו לעם? ... הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה (כתובות קי:), לפי שנפרד מאותו דיבוק עליון". כאילו בחו"ל יש דיבוק חד סטרי מהעם לה', ובארץ – דו-סטרי.

 כט,יג-יד: וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת. כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם: אברבנאל: "מי נתן כוח לדור המדבר שעמדו רגליהם על הר סיני לחייב את בניהם אשר יקומו מאחריהם? ... האומה הזאת היא לפניו כעבדים נרצעים עד עולם ושבניהם ובני בניהם הם כעבדים ... וחייבו עצמם לשבת בה ולתת הבכורים והתרומה והמעשרות ושאר המצוות התלויות בארץ ... ובעת שנכנסו לארץ, וקבלוה על מנת כך (שגם בניהם יקיימו את המצוות)". עבד ה' יודע כי עבדותו אינה זמנית אלא נצחית, ולכן יכלו לחייב את בניהם.

כיוון שעם ישראל הפר את הברית פעמים רבות, תוהה אברבנאל שמא "יהיו בטלים כל הכתובים המורים על נצחיות ישראל? ... (אומר ה') עבדי אתם בגופותיכם, ולכן בחימה שפוכה אמלוך עליכם ... יסוד הברית והשעבוד הנצחי כולו יציאת מצרים ... והיו מועדי ה' כולם זכר ליציאת מצרים, כי זה מורה על ההשתעבדות הנצחי". ה' אינו מוותר על נצחיות עמו שהם עבדיו לעולם, בעקבות הוצאתם ממצרים.

ל,יט: הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים--לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ: אברבנאל: "כבר אמר 'רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב, וְאֶת-הַמָּוֶת, וְאֶת-הָרָע' (טו), ולמה שינה 'ברכה' ב'טוב' ו'קללה' ב'רע', ולא שינה דבר בחיים ובמוות? ... בא להודיעו שלא יעשה תכלית שמירת המצוות בעבור החיים הגופיים, אבל בהיפך – שיכסוף החיים כדי שבהם ישמור ויקיים המצוות ... כדי לעשות המעשים המשובחים להידבק בה', לא להתענג בתענוגים גופיים".  תכלית החיים היא קיום המצוות.

שבת שלום ושנה טובה ומתוקה, שנת אחרית שנה של דור אחרון, שבת של קיום מצוות בארץ, עבדות מוחלטת לה', חיים כדי לקיים מצוות, אורן.

..................................................................................................