ברכת הגומל לנסיעה
נכתב על ידי שות דולב, 19/9/2022
שאלה
15.9.2022, 7:21 - הרב היקר, האם בעניין ברכת הגומל אחרי נסיעה של 72 (לספרדים) יש לברך רק פעם בחודש ?
יש עניין נסיעות קבועות, אך מה נחשב נסיעה קבועה...?
תשובה
18.9.2022, 21:49 - ב. יעקב ידידיה לוי: שלום וברכה.
דין ברכת הגומל מבואר בברכות נד: - אמר רב יהודה אמר רב: ארבעה צריכין להודות - יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים.
נחלקו הראשונים בהגדרת הולכי מדברות. הרא"ש שם הבין שהכוונה דווקא למי שנמצא במצב של סכנה בהליכתו בדרך. אמנם הרמב"ם כתב הולכי דרכים ולאו דווקא הולכי מדברות ולכן נראה לדעתו שכל הליכה בדרך היא בחזקת סכנה וכשם שנאמר בירושלמי.
השו"ע הביא שמנהג אשכנז שלא לברך הגומל אלא כשהולכים בדרך שיש בה סכנה אך לא בדרך שהולכים מעיר לעיר. ולאחר מכן הביא את מנהג ספרד הנוהגים לברך מפני שכל הדרכים בחזקת סכנה. וסייג שבפחות מפרסה – מבחינתנו זהו שיעור זמן של נסיעה של 72 דקות אינו מברך וסיים שאם הוא מקום מוחזק בסכנה ביותר אפילו בפחות מ72 דקות של נסיעה מברך.
למעשה נחלקו פוסקי זמננו כיצד יש לנהוג בדבר זה.
לשיטת רמ"א מוסכם שרק אם הדרך בחזקת סכנה יש לברך, והפוסקים כרמ"א לא נהגו לברך על נסיעה בדרך, ולכן לבני אשכנז אין לברך הגומל.
לשיטת השו"ע ומנהג ספרד כן לברך על נסיעה בדרכים. וכך פסק הרב עובדיה וכך פסק הרב מרדכי אליהו. אמנם האור לציון חלק ב פרק יד תשובה מב, פסק שאין מברכים על הנוסע מעיר לעיר, אך גם לדעתו אם נוסעים לחברון או לבקעה יש לברך כיוון שהווי מקום סכנה.
לכן לענ"ד כיוון שאנו גרים במקום שאנו מייחלים ומקווים בע"ה שלא תארע בו סכנה, אך מוגדר כמסוכן לכמה עניינים לכן יש לפוסקים כמנהגי ספרד לברך על נסיעה של 72 דקות.
כיצד מגדירים מי שנוסע קבוע. בפשטות מי שנוסע קבוע הכוונה מי שנוסע כל יום. אמנם יש לציין למח' בין הפוסקים במי שנוסע כל יום, האם יברך בכל יום או שיברך פעם בשבוע. ויש גם מי שאומר שיברך פעם בחודש אך זו דעה פחות נפוצה.
דעת הרב עובדיה וכן דעת הרב דב ליאור בשו"ת דבר חברון או"ח סימן קצח, שיש לברך פעם בשבוע ומכיוון שבשבת אסור לנסוע לכן זה סיום מחזור הנסיעות ויברך בשבת על כל השבוע שעבר.
בשולי הדברים אעיר שהדברים קשורים לשאלת ברכת הגומל וברכות באופן כללי. האם ברכה צריכה להיות על דבר ייחודי ויוצא דופן, סכנה חריגה חלילה שאדם ניצל ממנה וכדו' או שברכה היא גם על משהו יותר שיגרתי שיש בו רמת סיכון אפילו קלה . כשם שמברכים על הקימה בבוקר על פתיחת העיניים ועל כל דבר ודבר הוא הדין שמברכים על נסיעה שעוברת בשלום שאיננה דבר מובן מאליו.
לסיכום – ההודאה לקב"ה היא דבר משמעותי ויקר ויש להביא לידי ביטוי את הרגש היקר הזה בברכת הגומל.
לפוסקים האשכנזים לא יברכו הגומל על נסיעה שאינה נסיעה מסוכנת, וראוי שיכוונו לצאת ידי חובה כשאחרים מברכים.
לספרדים – יברכו על נסיעה של מעל 72 דקות פעם בשבוע, ואחד יברך ויכוון להוציא את כולם בשביל לא להטריח את הציבור. מי שרוצה לברך כל יום ולהודות לקב"ה על כל נסיעה ונסיעה רשאי.
רמת הגדרת הקביעות היא נסיעה בכל יום.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
