השפה העברית מתבססת על לא מעט מילים מושאלות משפות אחרות. אנחנו מכירים מילים באנגלית (לעז) וערבית שנכנסו אל תוך השפה, אך הן לא היחידות שהצליחו להחדיר מילים אל תוך השפה העברית. שפה נוספת שהצליחה בכך, היא השפה הארמית.

השפה הארמית היא שפה שמית שנוצרה במזרח התיכון ונחשבת לאחד השפות העתיקות ביותר. החלו להשתמש בה כאלף שנה לפני הספירה ומשתמשים בה עד היום בקהילות מסוימות, למשל בקהילות חרדיות שונות. מעבר לכך השפה הארמית היתה מוכרת בסוריה, איראן, עיראק, לבנון ובמדינות מסוימות במרכז אסיה.

הן כתוצאה מהעובדה שהשפה הארמית היתה מוכרת באזור שלנו והן כתוצאה שהיא נפוצה בקרב קהילות חרדיות שונות (לא מעט ספרי קודש נכתבו בשפה זו, בין היתר, ספר עזרא ודניאל בתנ"ך, התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי ועוד), הרי שלא מעט מילים מתוך ארמית נכנסו לשימוש בשפה העברית, באופן יומיומי או באופן אחר.

בהקשר זה, חשוב לציין שני דברים. ראשית, החברה החרדית שומרת על השימוש בשפה הארמית מאחר וכאמור ספרי קודש רבים נכתבו בשפה זו וזו היתה אחת השפות של העם היהודי בימי קדם. כשהוקמה המדינה, החליטו להפסיק את השימוש בביטויים מסורתיים בארמית ולהשתמש בביטויים בעברית, מאחר וזו נתפסה כשפת העם היהודי ולא ארמית.

שנית, כל יהודי שיושב בפסח וקורא את ההגדה, עושה שימוש מודע או לא מודע בשפה הארמית, שכן חלק מההגדה כתובה במקור בשפה זו.

אילו מילים הושאלו מארמית לעברית?

המילים המוכרות ביותר, ללא ספק, בהן נעשה שימוש בעברית והן למעשה ארמיות במקור, הן אבא, אימא, סבא וסבתא. כמו כן אנחנו יכולים למצוא מילים כגון, בדיחה, כורסא, בעיה, ברנש, אתר (בפירוש של מקום), גיחוך ואגב, אשר שימושיות מאוד ומקורן בארמית. אפשר גם למצוא מילים שנעשה בהן שימוש בצרכים מסוימים יומיומיים, כמו למשל, עובדה או חריף, וכן ביטוי משמעותי ובעל ערך כמו חירות.

מילים אחרות אשר נמצאות בשימוש אך ספציפי מאוד, הן מילים מלעיל ומלרע שנעשה בהן שימוש בשביל לתאר אופן הגייה של מילים שונות, כמו כן אפשר לראות מילים כמו פומפייה, צוותא, שגיא, שפיר, אשר נעשה בהן ביטוי במקרים מסוימים, ספציפיים מאוד.

סוג אחר של מילים, כאלה שנהוג להשתמש בהן בשפה משפטית, ספרותית שמרנית או במקרים של מאמרים וספרי קודש. מדובר על ביטויים כגון, להלן, לקמן, מטותא, ערטילאי, לאלתר, כגון. אלו מילים שביום יום אנחנו פחות נוהגים להשתמש בהן.

מילים וביטויים נוספים שהושאלו מארמית לעברית הן: אגרה (שכר), גושפנקא, דווקא (בדיוק), אילן (עץ), כולי עלמא, רישא וסיפא (ביטויים שהגיעו מספרי קודש).

שינוי אותיות בין עברית לארמית

מעבר למילים אשר עברו תהליך של השאלה ותרגום, יש עניין נוסף שמחבר בין שתי השפות וזה שינוי האותיות. אפשר למצוא לא מעט מילים וביטויים, שאות אחת בלבד מבדילה ביניהם בעברית וארמית.

למשל, קיץ לעומת קיט, צל לעומת טלל, חדש לעומת חדת, זהב לעומת דהב, צלע לעומת עלע, צאן לעומת עאן, זכרון לעומת דכרון. ברוב המקרים אנחנו עושים שימוש בביטויים בעברית, אך ישנם מקרים, בפרט בספרות, בהם נעשה שימוש דווקא בביטוי הארמי, למשל, הרבה פעמים אנחנו נמצא בספרות שימוש בביטוי כמו דהב במקום זהב או טלל במקום צל.

לסיכום, אומנם השפה הארמית איננה נמצאת בשימוש יומיומי אצל מרבית הישראלים אך היא מאוד חשובה להבנת השפה העברית והמקורות שלה וכאמור, בלא מעט תחומים אפשר למצוא מילים וביטויים שמקורם בשפה הארמית הקדומה.

המאמר באדיבות חברת תרגו תרגומים