חומש דברים  לא בכדי נקרא גם "משנה תתורה". שהוא כתורה נוספת שנייה לתורה הראשונה שבאה לידי ביטוי בארבעת החומשים הקודמים.

 והנה משה בטרם הסלקותו ובפרספקטיבה של כארבעים שנה. 

 משל נפתחו בפניו מסכים מאירים חדשים של נבואה , השראה ובריאה. 

והוא עטה על עצמו איצטלא של העזה. של מי  ה"בורא" בריאות תורניות חדשות .

והכל כמובן  מפי הגבורה ובאישורה. 

 ניתנה לו מלוא הסמכות והרשות להניח תשתית עד סוף כל הדורות  לאורה של התורה ומכמניה  ואפילו לתקן מצוות , לעדכן אותם או להשלימם או להשלים עליהם.

 הנה כי כן, אל לנו לטעות , משה בחומש דברים  איננו מסכם או מפרש את התורה.

אלא מוסיף רבדים גם לעתיד :  מעדכן, מתקן ומשלים.

 הוא מקיים ממש את מה,שחומש דברים פותח בהם, לאמור :