פרשת עקב- שמחה כהן עורך דין
נכתב על ידי עורך דין שמחה כהן, 21/8/2022
שיחת פרשת עקב
ולמדתם אותם את בניכם
בבא בתרא (דף כא.) מביאה את מעשיו של אחד מהכהנים הגדולים שהיו בבית שני יהושע בן גמלא שמו, אמר רבי יהודה אמר רב זכור אותו האיש יהושע בן גמלא שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל שבתחילה מי שיש לו אב מלמדו תורה ומי שאין לו אב (או שאין ביכשורי האב ללמד את בנו) לא היה הבן למד תורה (מדובר בטרם פתיחת הרעיון של מוסדות לימוד) דכתיב "ולמדתם אותם את בניכם" והתקינו שיהיו מושיבים מלמדי תינוקות בירושלים שנאמר "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" וביארו התוספות (שם ד"ה ולימדתם) לפי שהילד היה רואה קדושה גדולה וכהנים עוסקים בעבודה היה מכוון ליבו יותר ליראת שמים וללימוד תורה. עדיין מי שיש לו אב היה מעלו לירושלים ומלמדו ומי שאין לו אב לא היה עולה ומלמד, התקינו שיהיו מושיבים מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר מגיל שש ומעלה, ומגיל זה לא היו מכניסים לכיתה, הואיל ואינו יכול לסבול טורח הלימוד (רבינו גרשום) בד"ה בגיל שש בבריא, ובן שבע בכחוש תוס' (שם ד"ה רבן) והקשו התוס' (ד"ה בבציר) והלוא שנינו במס' אבות (פרק ה' משנה כ"א) "בן חמש שנים למקרא" וביארו בן חמש בילד חזק ובריא שמדובר בילד חזק ובריא, ואילו בבן שבע מדובר בילד כחוש ואינו חזק דיו. ובריטב"א (שם) ביארו שבן חמש מתחיל אביו להרגילו. ועוד ביארו חז"ל בגמרא (שם) ועוד מתקנת יהושע בן גמלא לתלמיד המתרשל בלימודו להושיבו עם תלמידים חרוצים ושקדנים ומהם ילמד וכך יעשה, ועוד מתקנת יהושע בן גמלא שבכל עיר ועיר מקום הלימודים יהיה קרוב לביתם של התלמידים. וביאר רש"י (שם) שמא יוזקו התלמידים בדרכים שהשטן מקטרג בשעת סכנה ויכול לכוף בני אותה העיר לבנות מקום לימודים קרוב. ועוד תקנה שעל המלמד להיות דייקן ולהעביר את המסר החינוכי בצורה המדוייקת ביותר לבל ייפול טעות בלב התלמידים כפי שמצינו עם יואב שדוד מתח עליו ביקורת עיי"ש. ובמסכת שבת (דף קנב.) בן קיסמא אומר טובות שני הרגליים של ימי הצעירות משלושה רגליים של זיקנה עם מקל הליכה. והנה בספרי דברים (ל"ד ד) "לבניך" אלו תלמידיך. וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמידים קרויים בנים שנאמר "בנים אתם לה' אלהיכם" ונאמר (מלכים ב ב) "ויצאו בני הנביאים" וכי בני הנביאים היו, והלא תלמידים היו אלא מכאן לתלמידים שהם קרויים בנים. וכן בגמרא סוכה (מב ע"ב) ת"ר קטן היודע לנענע חייב בלולב, להתעטף חייב בציצית, לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין, יודע לדבר אביו מלמדו תורה וק"ש ותורה מאי היא א"ר המנונא תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. קריאת שמע מאי היא פסוק ראשון היודע לשמור גופו אוכלין על גופו טהרות. ובספר החינוך כתב "ראוי לכל בן דעת שיתן לבו שלא להכביד על הילד בלמוד בעודנו רך האברים ורך הלבב, עד שיגדל ויתחזק כח לבו ותקף אבריו, ועצמותיו ימלאו מח, ויוכל לסבל יגיעת הלמוד, ולא יקרנו חלי ההתעלפות בסבת היגיעה הרבה עליו, ואולם אחר התחזק כחו ויאורו עיניו להבין לקול מוריו, אז ראוי וכשר הדבר, ומחויב להביא צווארו בעלה של תורה, ולא ירפוהו ממנה אפילו כחוט השערה, וישקוהו תמיד מיין רקחה ויאכילוהו מדבשה (מצווה תיט) ועוד, שלא יאמר אדם לכשאפנה אשנה שמא לא יפנה לעולם, כי לא ידע האדם מה ילד יום, לפי שעסקו של עולם מתחדש יום יום, ומדיח את האדם מדבר לדבר ומטרדה לטרדה, ונמצאו כל ימיו יוצאין בבהלה, אם לא יתן פנאי על כל פנים וידחק עצמו לעסקה של תורה, וכל שעושה כן וחפץ בברכה, מן השמים מסייעין אותו ומקילין מעליו טרדות העולם המבהילות, ומעבירין ממנו עולן של בריות, ושוכן בשמחה כל ימיו בעולם הזה, וטוב לו לעולם הבא (חינוך שם).
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
