ביאור "כבוד הלשון" לפרשת עקב

דברים י,א: פְּסָל-לְךָ שְׁנֵי-לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים, וַעֲלֵה אֵלַי, הָהָרָה; וְעָשִׂיתָ לְּךָ, אֲרוֹן עֵץ: הדגש בלמ"ד בצירוף 'ועשית לך' מורה על סלידתו של ה' ממעשה העם בעניין העגל, עד כדי כך שציווה על משה להכין ארון עץ אחר ממה שכבר הוקם במשכן והוכן על ידי בצלאל לקראת מתן הלוחות: וְנָתַתָּ, אֶל-הָאָרֹן--אֵת, הָעֵדֻת, אֲשֶׁר אֶתֵּן, אֵלֶיךָ (שמות כה,טז), כך שהלוחות השניים שנפסלו בידי משה ולא בידי ה' – לא יוכנסו בארון המקורי, שהוכן לקראת הכנסת העדות – כלומר לוחות האבן שה' פסל ומשה שבר: וְהַלֻּחֹת--מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים, הֵמָּה (שמות לב,טז).

יא,יא: לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם: הדגש במ"ם בצירוף 'תשתה מים' מורה על הפלא הגדול בארץ ישראל, אשר תצטרך תמיד לחסדי שמים ולקיום מצוות ה' כדי לזכות במטר ומים להשקות את האדמה.

יא,יב: תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ, מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה: המילה 'מֵרֵשִׁית' כתובה בלי אל"ף אף שברור שהוראתה התחלת - רֵאשית השנה, ללמד כי שנה יכולה להיות ענייה בגשם – כמו רָש ועני, גם זה בידי ה', ובידו להפוך הכל לטובה לקראת אחרית שנה, כל שנה ושנה, לא רק אותה שנה, ולכן 'אחרית שנה' ולא 'אחרית השנה'.