יח,י-יא: כָּל-זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ, קֹדֶשׁ יִהְיֶה-לָּךְ. וְזֶה-לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם: הדגשים בלמ"ד בצירופים 'יהיה לך' ו'וזה לך' מורים על החשיבות העליונה שמייחס ה' לעניין מתנות כהונה, ושלא יאכל זר מן הקודש, אלא רק מזרע הכוהנים יאכלוהו. כן הדבר בפדיון אדם ובהמה: בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה--יִהְיֶה-לָּךְ (יח), הדגש בלמ"ד בצירוף 'יהיה לך' מורה שֶׁרק הכהן יזכה בפדיון זה.