"נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחתם" (במדבר ד,כב). מובא ביהודי הקדוש ש"נשא" זה ר"ת של 'נשר שור אריה'. אולם מה העניין בזה? מסביר הזכרון חיים (שהוא זה שהביא זאת): 'רצונו לומר: שלשתם מרומזים על האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב, כי נשר הוא בחינת יעקב וכו' שור הוא בחינת יצחק וכו' ואריה הוא מדת חסד בחינת אברהם וכו'. ודע כי ישראל בגלות נקראים "בני גרשון" כלומר שהם מגורשים. על כן זאת עצתם בגלות המר, לדבק עצמם במדת התפארת שהיא מדה כלולה משלשה אבות, ונקראת נשר ועל ידי מדה זו וכו' יעלו עד מקום הרצון כנ"ל שהוא ביטול הקליפות וביטול כל המצרים לישראל. וזהו וכו' נשא את ראש וכו' הם כנסת ישראל המגורשים בגולה ינשאו את עצמם וכו' בשלשה מדות נשר שור אריה כנ"ל המרומזים על שלש האבות וכו', על ידי זה יהיה להם תקומה בימי הגלות לבטל כל רע מעצמם וכו', והבן כי עמוק הוא'. אולי אפשר לומר בנוסף שכוונת היהודי בזה לרמז על המרכבה: “ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאול לארבעתן ופני נשר לארבעתן" (יחזקאל א,י). שבדגלים התגלה שבנ"י הם מרכבה לשכינה: 'בדגל יהודה היה מצוייר בו ארי, על שם (בראשית מ״ט:ט׳) "גור אריה יהודה”. דגל ראובן שני לו עם שמעון וגד, מצוייר בו דודאים דמות אדם, על שם (שם ל) "וימצא דודאים" … בדגל מחנה אפרים שלישי. עליו מנשה ובנימין מצוייר בו דמות שור, על שם (דברים ל״ג:י״ז) "בכור שורו הדר לו”. דגל מחנה בני דן באחרונה שהיו גבורים במעמדם, ועליו אשר ונפתלי מצוייר בו נשר, על שם (שם לב) "כנשר יעיר קנו", שהיה שבט בני דן מאסף לכל המחנות והיה מעירם ומזרזם. ארבעה דגלים כנגד ד' חיות אשר תחת כסא הכבוד בד' פנים' (פסיקתא זוטרתא במדבר ב,ב-יז). שבנ"י הם מגלים את שם ה' בעולם, ולכן הם כמו המרכבה של ה' בעולם (כמו מרכבת פאר של המלך, שלוקחת את המלך לכל המקומות ומכריזה את מעלתו; זהו שזה תחת כסא הכבוד, כבסיס לכסא כבוד ה', כמו כסא המלך שיושב בו במעלתו כמלך השולט על ממלכתו). כמו שגם נאמר שהאבות הם מרכבה לשכינה: '"וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹקים". אמר ר"ל: האבות הן הן המרכבה, שנא' (בראשית יג) "ויעל אלקים מעל אברהם", "ויעל מעליו אלקים" (שם כח), "והנה ה' נצב עליו"' (ב"ר פב,ו), כי הם אלו שגילו את שם ה' בעולם. כך כאן נרמז ב"נשא" כנגד הנאמר במרכבה. (בפס' ביחזקאל נאמר הסדר: אדם, אריה, שור ונשר; וכאן כעין מביאים רמז בסדר הפוך: נשר שור אריה, ואז מתווסף גם האדם – "בני גרשון". כי למטה בעולם שלנו ה' מסתתר, ולכן זה מתגלה כעין ההפך ממראה של מעלה שיחזקאל ראה את מעלת התגלות ה' כביכול). דבר זה מתגלה בגרשון, כיון שהוא אחראי על נשיאת יריעות המשכן וכו', שהיריעות נקראות אהל ומשכן ('משכן קרוי משכן, ואין קרשים קרויין משכן' [שבת כח,א]). לכן כרמז על שאנחנו אחראים על גילוי שם ה' בעולם כמרכבה, בא לידי גילוי בגרשון שקשור למשכן שמגלה את שם ה' בעולם, והוא מקום לשכינת ה' בעולם, ומגלה שהשכינה בנו ('לכך כתיב "משכן העדות”, שהמשכן מעיד שהשכינה בישראל' [תנחומא “פקודי” סימן ב]), ולכן מגלה שאנו מרכבה לשכינה. (ואף מתגלה ביריעות שהם בד, וזה מרמז על הדגלים שהם בד שמלמדים על היותנו מרכבה לה'). גם בכלי המשכן מתגלה שהשכינה קשורה אלינו, ובפרט במנורה (' … עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. מאי עדות? אמר רב: זו נר מערבי, שנותן בה שמן כמדת חברותיה, וממנה היה מדליק ובה היה מסיים' [שבת כב,ב]), לכן גם אצל קהת נאמר לשון "נשא" (במדבר ד,ב). לכן אצל בני גרשון נאמר "נשא ... גם הם" שזה מצטרף לגילוי שכינה שמתגלה אצל קהת. אולי אפשר שנרמז בקהת וגרשון על המרכבה, כיון שאצל מררי זה לשון מר, שזהו בגלות גמורה, שאז יש חילול השם: “ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאו" (יחזקאל לו,כ) שבעצם היותנו בגלות יש חילול השם, לכן בזה לא נאמר לשון נשא, שמרמז על המרכבה, כי בגלות זה חילול השם וממילא אין זה מגלה את שם ה' בעולם (ואף לשון "נשא" זה להרים, להעלות את העולם לה', שהרמת העולם – לקדש את שם ה' בעולם אי אפשר בגלות). לעומת זאת קהת שזה בשלמות הקדושה, שאנו שולטים בא"י בשלמות גבוליה, ועובדים את ה' כראוי, וממילא השכינה מתגלה אז בשלמות, אז בוודאי שאנו מרכבה לשכינה בשלמות. אולם יש מצב ביניים, שזהו גרשון, שמצד אחד הם כעין מגורשים מלפני ה', שאין בית מקדש ולא עובדים את ה' כראוי, ואף חלק מעם ישראל עדיין נמצא בגלות כמגורש מא"י (כמו שיש בזמננו), באה התורה ומרמזת שגם אז כיון שיש הרבה יהודים בא"י ששולטים כאן (והרבה יהודים מקיימים תורה, ואף הרוב מסורתי עם זיקה לקשר לתורה) אז יש קידוש השם גדול בעולם ע"י היהודים שכאן בא”י, ועליהם חלה מעלת המרכבה לשכינה (ולכן זה “גם הם”, שמתגלה דימוי לקהת כיון שיש ישוב יהודי עם שלטון יהודי בא”י). (או גם כשמגורשים בגלות, במקרה שאין קושי וגזרות [שנרמז במררי], יש פעמים נדירות שיש קידוש השם גם בגוים, שאז מתגלה גם בגרשון עניין מרכבה לשכינה, אולם זה נדיר ולכן נאמר “גם הם” שיש מקרים כאלו שגם בהם זה מתגלה, אולם אין זה בדר”כ).