גלות אלפיים - לא הייתה גזירת שמיים
נכתב על ידי משה אהרון, 22/5/2022
בס"ד.
אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ, כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה, וְאַתֶּם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם; אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ, וְהִרְצָת אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ. לה כָּל-יְמֵי הָשַּׁמָּה, תִּשְׁבֹּת, אֵת אֲשֶׁר לֹא-שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם, בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ.
וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ, בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם, וְהֵם, יִרְצוּ אֶת-עֲוֺנָם; יַעַן וּבְיַעַן--בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ, וְאֶת-חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם. מד .
שימו לב בבקשה לפועל "לרצות" לא פחות מופיע לגבי הארץ שלוש פעמים ובשלוש וורציות שונות . ובפסקה הנוספת מופיע פעם נוספת לגבי הארץ .
ופעם יחידה לגבי עם ישראל .
וכל כך לרמז שגם הגלות היא פונקציה של רצון.
הן של הארץ והן של עם ישראל .
בתחילה [בקטע הראשון] בתחילת הגלות הארץ "תרצה" בגלות .
והנה בקטע השני מגיע שלב שבו הארץ לא רוצה יותר בגלות והיא אך נעזבת על ידי בני ישראל מרצונם, שהם ממשיכים לשבת בגלות למרות שגם זמן הגלות הסתיים וגם הארץ שינתה רצונה והיא מבקשת ודורשת במפגיע את בניה.
הנה כי כן, בפרשת בחוקותיי נחקקה גם "חוקת הגלות" ופישרה של הגאולה .
כל גזירת הגלות כפופה לאמת מידה ברורה ומותחמת והיא אמורה להתארך אך כאותם שנות השמיטה שבני ישראל לא שמרו עליהם כשהיו בארצם.
אגב בטרם ניתנה התורה בימי אברהם, נאלצה ההשגחה לתחום את הגלות באמירה ברורה של 400 שנה. והנה מאז מתן תורה וכניסה לארץ כל תקופה של גלות נגזרת אך משנות שמיטה מחוללות.
ועתה צא וראה איך שלא תחשב את שנות השמיטה המחוללות דהיינו בשנה אחת כל שבע שנים או כל ה"שבת" דהיינו כל שבע השנים כי אז בין מועד חורבן ביית ראשון לשני לא היו כאלפיים שנה של חילול .
במילים פשוטות גלות אלפיים לא הייתה גזירה משמיים אלא ראשיתה גזירה משמיים והמשכה מתוך רצון להמשיך ולהיאחז בגלות ותוך מאיסת ארץ חמדה.
ואכן כפי שציטטנו לעיל מהמקרא :
הקטע הראשון מכוון לגלות כגזירה מהשמיים והקטע השני כגלות מרצון של עם ישראל .[שימו לב לשורש רצון הן לגבי הארץ והן לגבי עם ישראל]
זאת ועוד גם בזכרון הברית של האבות לעניין הגאולה ניתנה לארץ האוטונומיה המוחלטת לקבוע מתי ישובו בניה שהקב"ה הבטיח כי יזכור תמיד את הארץ ["והארץ אזכור"] וכי אם תדרוש הארץ את בניה .
הזיכרון יתורגם מיד לגאולה.
והנה לפני כמאה שנה. ארץ ישראל החליטה לסיים בכח את הגלות המיותרת והנמשכת כאמור אך מתוך רצונו של העם . האירה היא פניה לחלוצים חילוניים אשר באמצעותם יצא קול הזמיר וקול התור, להשיב את העם בהמוניו לארץ, שחלילה חרב הכלייה שהייתה מונפת.לא תנחת עליהם - בדמות השואה האיומה[אגב היו גם גדולי ישראל שהתריעו על בואה של השואה]
והנה קמו אז אדמורים וחסמו את צאן מרעיתם ובטענה של גואלים שאינם ראויים. או שצריך לחכות למשיח
דחו את קריאות הגאולה
והסוף המר ידוע.
בשלהי הדברים :
למי מאחיי החרדים שקורא את הדברים והוא נרעש ונזעק בבקשה מעט "אשראי " וימים עוד יגידו....
משה אהרון
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
