ביאור "כבוד הלשון" – פרשת אמור

כא,ח: וְקִדַּשְׁתּוֹ--כִּי-אֶת-לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ, הוּא מַקְרִיב; קָדֹשׁ, יִהְיֶה-לָּךְ--כִּי קָדוֹשׁ: הדגש בלמ"ד בצירוף 'יהיה לך' מורה על קדושה יתרה של הכהן, ואיסורים מיוחדים לו לעומת "ישראל פשוט", כגון שלא יקח אישה גרושה (ז), שלא יטמא למת ואפילו לא להוריו (יא).

כד,יט: וְאִישׁ, כִּי-יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ--כַּאֲשֶׁר עָשָׂה, כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ: הדגש בלמ"ד בצירוף 'יעשה לו' מורה על סילוק הספק שמא לא ייעשה לו מה שהזיק ואולי יכפר בצורה אחרת. התורה מדגישה שאכן ייעשה לו אותו מום שהזיק לעמיתו.