'יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם. יוסי בן יועזר איש צרדה אומר: יהי ביתך בית ועד לחכמים, והוי מתאבק בעפר רגליהם, והוי שותה בצמא את דבריהם. יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר: יהי ביתך פתוח לרוחה, ויהיו עניים בני ביתך, ואל תרבה שיחה עם האשה. באשתו אמרו, קל וחומר באשת חברו. מכאן אמרו חכמים: כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה, גורם רעה לעצמו, ובוטל מדברי תורה, וסופו יורש גיהנום' (אבות א,ד-ה). ראה הסבר מפורט ובהרחבה למשניות אלו ב'אבות לבנים' למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א. 'איש צרדה' נאמר כזיהוי מניין בא, שהיה החכם הנכבד שבעירו (רמב"ם שמונה פרקים,ח). אולם נראה שמעבר לפשט הברור הזה, יש כאן גם רמזים לדברים עמוקים יותר. העיר צרידה מוזכרת כמקום מושבו של מלך ישראל ירבעם בן נבט: "וירבעם בן נבט אפרתי מן הצרדה ושם אמו צרועה אשה אלמנה עבד לשלמה וירם יד במלך" (מ"א יא,כו). כך שנראה שיש בזה כעין רמז שעכשיו בא יוסי בן יועזר לתקן את הפגם של ירבעם, ולכן הוא בא מעירו ומגלה תיקון בעולם כנגד מעשי ירבעם. לכן יחד איתו היה יוסי בן יוחנן איש ירושלים, כנגד שלמה ורחבעם שהיו בירושלים, שכך בהיותם מאוחדים הם מביאים תיקון לפגם של פירוד ממלכת ישראל המאוחדת למחולקת בין מלכות יהודה ומלכות ישראל. ירבעם חטא שנעמיד עגלים כדי שלא יעלו לרגל: "ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב לכם מעלות ירושלם הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" (מ"א יב,כח). כנגד זה אמר יוסי ב"י: 'והוי מתאבק בעפר רגליהם', שתלך אחר החכמים: 'והוי מתאבק בעפר רגליהם - כלומר שתלך אחריהם. שהמהלך מעלה אבק ברגליו, וההולך אחריו מתמלא מאבק שהוא מעלה ברגליו' (ברטנורא), שזה להיפך ממניעת העליה אל הקדושה (למקדש) שמנעם ירבעם ע"י העגלים. אולם יש בזה עוד הסבר: 'פירוש אחר: שתשב לרגליהם על הארץ. שכך היו נוהגים שהרב יושב על הספסל והתלמידים יושבים לרגליו על גבי קרקע' (שם). שגם זה כנגד העגלים שהעמיד ירבעם. כיון שמובא בגמ': 'אמר רב נחמן: גסות הרוח שהיה בו בירבעם טרדתו מן העולם, שנאמר (מלכים א יב, כו) "ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית ה' בירושלים ושב לב העם הזה אל אדוניהם אל רחבעם מלך יהודה והרגוני ושבו אל רחבעם מלך יהודה". אמר: גמירי דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית יהודה בלבד; כיון דחזו ליה לרחבעם דיתיב ואנא קאימנא, סברי הא מלכא והא עבדא. ואי יתיבנא, מורד במלכות הואי וקטלין לי, ואזלו בתריה, מיד (מלכים א יב, כח) "ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אליהם רב לכם מעלות ירושלים"' וכו' (סנהדרין קא,ב). הרי ששורש חטאו של ירבעם היה גסות הרוח, שלא רצה שיראו שרחבעם יושב והוא עומד. לכן כנגד זה מלמדנו יוסי ב"י שהרב יושב בכבוד (כעין כנגד ישיבת המלך), ואילו אתה השפל עצמך (להבדיל מגסות הרוח של ירבעם), ולכן תשב על הרצפה (אצל ירבעם זה נעשה בעמידה כי אסור לשבת בעזרה). עוד מסופר שם על ירבעם: '(מלכים א יב, כח) "ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אליהם רב לכם מעלות ירושלים הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן". מאי "ויועץ"? אמר רבי יהודה: שהושיב רשע אצל צדיק. אמר להו: חתמיתו על כל דעבידנא? אמרו ליה: הין. אמר להו: מלכא בעינא למיהוי. אמרו ליה: הין. כל דאמינא לכו עבידתו? אמרו ליה: הין. אפילו למפלח לעבודת כוכבים? אמר ליה צדיק: ח"ו!. אמר ליה רשע לצדיק: ס"ד דגברא כירבעם פלח לעבודת כוכבים?! אלא למינסינהו הוא דקא בעי אי קבליתו למימריה' וכו' (שם). לכן כנגד זה אומר יוסי ב"י: 'יהי ביתך בית ועד לחכמים', שתדבק בחכמים ובדרכם, שכך תהיה מחובר בשלמות לחכמים, להבדיל ממעשה ירבעם שהביא גם רשעים לדיון וכך גרם לגלגל את חטאיו. עוד נאמר על ירבעם: '(מלכים א יג, לג) "אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה". מאי "אחר"? אמר ר' אבא: אחר שתפשו הקב"ה לירבעם בבגדו, ואמר לו: חזור בך, ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן. אמר לו: מי בראש? - בן ישי בראש. אי הכי לא בעינא' (שם קב,א). כנגד זה אמר יוסי ב"י: 'והוי שותה בצמא את דבריהם', 'והוי שותה בצמא את דבריהם - כאדם צמא ששותה לתאבון, ולא כאדם שבע שקץ במזונו שמואס אפילו בדברים הערבים וטובים' (ברטנורא). שכך ירבעם קיבל הצעה הכי גדולה שאדם יכול לקבל, שה' ילך איתו בגן עדן, ובכ"ז וויתר על זה, שזה מראה כעין ששבע ולא אכפת לו מדברים רוחניים טובים ביותר, שכך לא היה אכפת לו מקדושה גדולה ומשובחת כ"ך. בגן עדן יושבים הצדיקים ולומדים תורה עם הקב"ה, לכן הגילוי שכנגד ההצעה של ההליכה עם ה' בגן עדן בא לידי ביטוי בלימוד תורה, שאדם צריך לשתותם בצמא ולא כעין שקץ בהם. אם היו נוהגים כראוי היתה מלכות ישראל צריכה להיות לעזר למלכות יהודה שהיתה אמורה להיות המלכות העיקרית, ולא ניפרדת ומורדת בה. לכן יוסי בן יועזר שמתקן את שורש מלכות ישראל, שמתחילה בירבעם, נקרא בן יועזר, ובן יוחנן כנגד מלכות יהודה, כשלשניהם קוראים יוסי. יוסי בגימטריה פ"ו כשם אלקים, כרמז שמלכות בישראל צריכה להביא לגילוי שם ה' בעולם, אבל כשנפרדו וחלקו זה על זה, זה מביא לחרון אף בעולם, ולכן בשם אלקים המבטא דין. באחדות שלמה בישראל היה ראוי לתקן את העולם (ובפרט בעניין של מלוכה שהיא גילוי מלכות ה' בעולם, שלכן נקרא כסא ה' [דה"י א כט,כג], וממילא היה מתקן את החסרון ב"כס" ובשם ה' שממלחמת עמלק), להשלים את גילוי שם ה', שממלחמת עמלק נעשה חסרון בגילויו בעולם (שמות יז,טז; רש"י). לכן בשם של החכמים שמגלים תיקון, שמהם מתחיל תקופת הזוגות, ולכן כשמתחיל חיבור (זוג), בו מתגלה אחדות ותיקון לפילוג שהיה. לכן בשם אביהם מתחיל י'ו כרמז לשני חלקי שם ה' י'ה ו-ו'ה (שהאחד נשאר והאחד כעין נחסר) ולכן מתחיל באות הראשונה שיש בשני החלקים. אצל יועזר מתווסף 'עזר', כרמז שמלכות ישראל היתה צריכה לעזור למלכות יהודה, ואצל יוחנן מתגלה 'חנן' כרמז שה' חנן את יהודה במלכות - שהם עיקר המלכות בישראל. אולי גם שלושת דברי יוסי ב"י מכוונים כנגד הרמזים על ירבעם: 'ת"ר: ירבעם שריבע עם. ד"א: ירבעם שעשה מריבה בעם. דבר אחר: ירבעם שעשה מריבה בין ישראל לאביהם שבשמים' (סנהדרין קא,ב). כנגד 'שריבע עם - שריבץ את ישראל והשפילם' (רש"י), נאמר 'והוי מתאבק בעפר רגליהם', שאתה תהיה השפל ולא החכמים. כנגד 'שעשה מריבה בעם', נאמר 'יהי ביתך בית ועד לחכמים', שמתוועדים ומאוחדים (שאמנם רבים על ההלכה אבל בסוף משלימים, כי הכל נעשה מתוך אחדות גדולה, להבדיל מעשיית המריבה של ירבעם), ומרגישים בביתך כמו שלהם מרוב אחדות. כנגד 'שעשה מריבה בין ישראל לאביהם שבשמים', נאמר 'והוי שותה בצמא את דבריהם', שאתה צמא לתורה, שהתורה היא גילוי רצון ה' בעולם, ממילא זהו אחדות עם ה', להיפך ממריבה עם ה'. יוסי בן יוחנן בא לתקן את קלקול שלמה ורחבעם, לכן כנגד ששלמה סגר את פתחי ירושלים שעשה דוד (שעל זה העיר לו ירבעם ולכן זכה למלכות [שם]) נאמר 'יהי ביתך פתוח לרוחה'. כנגד ששלמה חטא בנשים רבות, שהם הטעוהו, ואף בשביל אנגריא לבת פרעה שלמה סגר את הפתחים (שם), כנגד זה נאמר 'ואל תרבה שיחה עם האשה' וכו', שצריך להיזהר מהקשר הלא ראוי לנשים. כנגד מעשה רחבעם שהכביד על העם ולכן מרדו בו (מ"א יב) נאמר 'ויהיו עניים בני ביתך', שצריך לדאוג לקשיים של העניים, להיפך מרחבעם שלא התחשב בקושי הממוני של ישראל. שמעון הצדיק היה כעין כנגד דוד, אנטיגנוס אחריו כעין שלמה (ומשלמה הטעו נשיו את העם לזנות לע"ז, וכך טעו שני תלמידי אנטיגנוס [צדוק וביתוס] מדבריו ופרשו מעבודת ה' הראויה והטעו רבים בישראל אחריהם), ולאחריו באו הזוג יוסי ב"י ויוסי ב"י כעין כנגד ירבעם ורחבעם - שזוג החכמים בא לתקן את קלקולם.