קרבנות עולה של פסח
נכתב על ידי יניב, 18/4/2022
"והקרבתם אשה עלה לה' פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם" (במדבר כח,יט). '"פרים" - כנגד אברהם, שנא' (בראשית יח) "ואל הבקר רץ אברהם". "אילים" - כנגד אילו של יצחק. "כבשים" - כנגד יעקב, (בראשית ל) "והכשבים הפריד יעקב". ביסודו של רבי משה הדרשן ראיתי זאת' (רש"י). ע"פ רש"י (מ-רבי משה הדרשן) מובן מדוע מקריבים שלושה סוגים אלו בפסח, כיון שיציאת מצרים קשורה לאבות, שה' הבטיח להוציאנו ממצרים, כמו שנאמר לאברהם (בראשית טו,יד), וכן נאמר בתחילת גאולת מצרים "ויזכר אלקים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב" (שמות ב,כד). אולם מדוע שני פרים? ומדוע שבעה כבשים? אפשר שזה בא לרמז על גילוי האבות, ולכן מתבטא כרמז לנעשה בהם. אברהם הכין למלאכים שלוש לשונות בחרדל (ב"מ פו,ב), כך שהכין כמה פרים, אולם מצד שני בפשט התורה לא אמרה אלא "ואל הבקר רץ אברהם" (בראשית יח,ז), כך שכעין מוסתר כמה בדיוק הכין, לכן כנגד זה מקריבים שנים, שבזה רמז שהכין כמה אבל לא בבירור של דיוק, אלא כ'מיעוט רבים שנים'. ועוד אולי שבא לרמז לברית בין הבתרים, שבברית אברהם חתך את הבהמות לשנים (בראשית טו,י), ולכן כדי לרמז על שה' נשבע לאברהם בברית בין הבתרים שיוציאנו ממצרים, זה נרמז בשנים כרמז לשני חלקים. כנגד יצחק זה איל אחד, כיון שאיל אחד הוקרב במקומו. אצל יצחק היו כבשים רבים מאוד שנולדו לו, ולכן כציון לרבים שנולדו לו מביאים שבעה כרמז למציאות בטבע, ששבע רומז לבריאה בשבוע הבריאה. כך שמקריבים כנגד האבות בגילוי חזק כנגדם כדי לציין את חשיבותם בקשור ליציאת מצרים. בפרט שבכך יוצא סה"כ עשרה קרבנות עולה, כנגד עשרה מכות שהוכו מצרים עד יציאת מצרים. אמנם יש גם קרבן חטאת (שמובא בפס' בהמשך) אולם זה כנגד שבנ"י היו שקועים במ"ט שערי טומאה - עמוק בחטא, ובכ"ז ה' גאלנו על אף שמצד מעשינו היינו נראים כמו המצרים, ולכן מביאים גם קרבן חטאת. אבל כנגד היציאה עצמה זהו עולה שהוא כולו לה', שמראים בזה את המעלה של ה' ביציאת מצרים - שהוציאנו ממצרים (וכן עולה מרמז על עליה, שעלינו ממצרים [בלי לרמז על חטאינו, כיון שה' כביכול העלים עין מחטאינו וגאלנו, ולכן זה בא בקרבן נפרד]).
נראה שבנוסף לכנגד האבות יש בזה גם רמזים על שהתגלה במכות מצרים. שבעה כבשים כנגד שכל מכה היתה שבוע (וזה בכבשים כרמז שה' כבש את המציאות הרגילה להכות את מצרים). שני פרים ואיל, שני פרים כנגד שני אבות שיצאו מהארץ לגלות, שזהו אברהם ויעקב (שירדו למצרים [ויעקב אף גלה ללבן]), ואיל כנגד יצחק שלא ירד מהארץ לגלות (אלא רק גלה לגרר, שכיון שלא גלה מהארץ אין זה כ"ך נחשב כגלות). ולכן פר הוא בהמה גסה, כרמז לגלות קשה (ואף בחו"ל שהוא גס בגשמיות, שאין בו את מעלת קדושת א"י) ואיל הוא בהמה דקה כרמז לגלות קלה.
עוד אפשר לומר ששני פרים ואיל כנגד שלושת המכות שאהרן היכה - שנמנע ממשה להכותם כיון שגמלו איתו טובה, שזהו שלושת המכות הראשונות, שהוכו היאור והיבשה. כנגד היאור זהו שני פרים, כרמז לחלום פרעה שראה פרות עולות מן היאור (בראשית מא,ב-ד), שזה היה התחלת גלות מצרים, שבלי זה לא היה עולה יוסף לגדולה וממילא לא היו יורדים למצרים, ולכן מרמז על גלות מצרים (וכעין שהפרות הדקות אכלו את השמנות היה בזה גם רמז שבעתיד בנ"י ינצלו את מצרים), והאיל כנגד הכאת היבשה כרמז שבנ"י ירדו למצרים, שזה היה ביבשה, ואמרו שהם רועי צאן. בנוסף לזה יש גם שבע מכות נוספות (שזה נחשב למשה), וכנגדם שבעה כבשים, שכבש מסמל את בנ"י (כבשה אחת בין שבעים זאבים [תנחומא "תולדות" סימן ה]), ומשה היה שקול ככל בנ"י (מכילתא שמות טו,א [מסכתא דשירה פרשה א]), ולכן נרמז בכבשים (ואף כרמז שהוא קטן מאהרן, ולכן כבש שהא קטן מאיל).
אולי גם אפשר ששני פרים כנגד משה ואהרן, שפר זהו בהמה גדולה ולכן זה כנגד משה ואהרן שהם המנהיגים העיקריים שפעלו ליציאת מצרים; ויחד איתם פעלו גם זקני ישראל (שה' ציוה לפנות אליהם [שמות ג,טז], וכן כשמשה מצווה על הפסח זה עובר דרכם [שמות יב,כא]) אבל גילויים ביציאה ממצרים נחשבת למועטה, ולכן כנגדם זהו איל, שזהו בהמה דקה [וקטנה] (וזה בהמה אחת כיון שזהו כנגד כלל הזקנים כולם [כמוסד של מנהיגות הזקנים]), (ובנוסף בנ"י משולים לצאן, והזקנים הם המנהיגים הותיקים שהיו במצרים, ולכן איל שהוא כבש בן שנתיים - ותיק בשנים) [וכן אפשר שהזקנים ובנ"י נחשבים יחד כצד המעשים - הפעולות שבנ"י עשו בשביל הגאולה]. שבעה כבשים זה כנגד שכל מכה היתה שבוע, וזה בכבשים כנגד בנ"י, שכל מכה שהובאה על מצרים היה בזה משום עונש על מה שעשו המצרים לבנ"י (ילקו"ש רמז קפ"ב), ועוד שמכות מצרים באו להוצאת בנ"י ממצרים, ולכן זה בא בגילוי בכבש, כנגד יעקב (שהוא נרמז בכבש כמו שהביא רש"י), שבירידתו היתה התחלת גלות מצרים.
אולי אפשר שקרבנות העולה האלו מרמזים על לימודי האמונה שה' לימד במכות מצרים (ולכן זה מתגלה בעולה לה', שעולה כולו לה', כרמז לעליית כל העולם כולו לה' בגילוי יסודות האמונה), שזה נרמז בדברי ר"י: 'ר"י היה נותן בהם סימנים: דצ"כ עד"ש באח"ב' (הגדה של פסח, ובספרי {"כי תבא", שא} [ראה בהרחבה ב'מועדי ישראל', ניסן, 'ר"י היה נותן בהם סימנים' למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א]). שבכל קב' מכות (לדוגמה 'דצכ') המכה הראשונה והשניה נעשו בהתראה, והשלישית בלא התראה אלא כעונש כעין על פי שני עדים יוקם דבר. בנוסף הקב' הראשונה ('דצ"כ') מלמדת שיש ה', השניה ('עד"ש') שה' משגיח בעולם, והשלישית ('באח"ב') שה' הוא בעל היכולות כולם. שלכן שבעה כבשים כנגד זמן שבוע שהיתה כל מכה, וכן כרמז שדרך המציאות שהתגלתה במצרים ראו את יסודות האמונה האלו, ולכן שבע כרמז לשבוע הבריאה שבמצרים ראו במציאות בעולם הוכחה ליסודות האמונה. שני פרים שהם גדולים וחזקים, כנגד שתי המכות שבאו בהתראה, שמשה נעמד מול פרעה והזהירו, ואילו האיל זהו בהמה דקה וחלשה (יחסית), כרמז שלא היה צריך להתחזק לעמוד מול פרעה אלא המכה באה מעצמה (אבל המכה באה בעוצמה, ולכן באיל שמרמז על כח [שאיל זה לשון חוזק, כמו "אילי הארץ" (יחזקאל יז,יג}]). בנוסף, פר מרמז לאברהם, והוא היה מלמד את העולם אמונה בה' (בראשית כא,לג), שיש ה' ושהוא משגיח בעולם, ואף ראו כולם בחוש שה' עוזרו; אבל מציאות מעל הטבע לא ראו אצל אברהם, אלא אצלו הכל היה בדרך הטבע (ראה ב'תורת המקרא' "וארא" למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א), לכן כנגד שני הקב' הראשונות זהו שני פרים המרמזים לנעשה אצל אברהם. אבל כנגד הקב' השלישית שזה מעל הטבע, בזה לא שייך לדמות סתם כך לאברהם, אולם גם בזה יש גילוי של אברהם ע"י האיל, שזהו עקידת יצחק, שבו אברהם פעל מעל הטבע האנושי הרגיל, ובזכות זה ה' עשה לנו מעל הטבע המציאותי הרגיל (כהסברו של מרן הרב בעולת ראי"ה, ומביא ומבאר מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א ב'לזמן הזה', תשרי, עמ' 259-261), לכן הקרבן שכנגד הקב' השלישית של מעל הטבע זה נרמז באיל כרמז לכח שמתגלה בעקבות עקידת יצחק. (והפרים והאיל מרמזים לאברהם, כיון שלו נאמר שירדו למצרים ויגאלו ממנה).
אולי עוד אפשר ששני פרים ואיל כנגד הדעה שכשלושה שבועות היתה כל מכה (כ"ד יום) [שמו"ר ט,יב], ולכן זהו שלוש בהמות, אולם נראה שאף לדעה זו עיקר המכה היתה במשך שבוע, כמו שמתגלה במכת חושך וכן בשבוע שעבר בין מכת בכורות לקריעת ים סוף; לכן זהו שלוש בהמות אבל מחולק לשני פרים ואיל; ואף כדי לומר שזה יותר משלושה שבועות בדיוק, ולכן אחד שונה [וזה באיל שמשתנה שמו בעקבות שגדול יותר בשנים, ולכן כרומז שבו יש יותר מרק שבוע אחד], ושבעה כבשים כרמז שזה מדובר על שבועות (שבעה כנגד שבעה ימים) או כנגד שההתראה היתה במשך שבוע. או בדומה לדעה שהמכה היתה שבוע, וכ"ד יום התראה, אז שבעה כבשים כנגד השבוע של המכה, ושלושה (שני פרים ואיל) כנגד כשלושה שבועות של ההתראה.
או ששלוש כנגד שלושת האבות, ושבע כבשים כנגד בנ"י שצעקו בעולם (שזהו שבע כרמז למציאות בעולם שנברא בשבוע הבריאה), שלכן ה' שמע ובא לגאלם: "וישמע אלקים את נאקתם ויזכר אלקים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב" (שמות ב,כד).
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
