"לכו חזו מפעלות ה', אשר שם שמות 

בארץ". כי באמת הדבר נפלא ונורא מאד, 

אשר ברא ה' יתברך את כל הבריאה, שיש 

בה כמה וכמה דברים נפלאים ונוראים הרבה מאד 

מאד, מה רבו מעשי ה'!

ואפילו בזה העולם לבד עצמו נפלאות ה', אשר 

ברא דוממים וצומחים וכו', ומי יוכל לשער גדולת 

ה' שיש בבריות של זה העולם? מכל שכן שאר 

העולמות. והכל כאשר לכל לא נברא אלא בשביל 

ישראל.

וישראל בעצמן, עיקר בריאתן בשביל בחינת שבת, 

שהוא תכלית מעשה שמים וארץ, שהוא בחינת 

עולם הנשמות, שהוא עולם שכולו שבת, ושם 

ישיגו את ה' יתברך כראוי, בלי שום מסך המבדיל 

ובלי שום מונע; כי אז יהיה נעשה אחדות גמור, וכל 

אחד יהיה מראה באצבעו: "זה ה' קוינו לו", ובשביל 

זה ברא ה' יתברך את כל הבריאה כולה!

ועל כן יש בודאי בכל דבר ודבר, שנברא בעולם 

בחינת התכלית, והסוף, שבשביל זה נברא, וצריך 

כל אחד להעמיק עיונו בזה, לדעת ולהכיר גדולת 

הבורא בכל דבר ודבר, בתבניתו ודמותו, בפרטיות 

איבריו ובניינו וכיוצא בזה, ולעבדו יתברך בזה, עד 

אשר יבוא לבחינת התכלית של אותו הדבר, שהוא 

בחינת שבת, עולם הנשמות וכו'.

והנה הבעלי שכל שיש להם שכל גדול, הם יכולים 

זאת. אבל קטני ערך כמונו היום, שכולנו במדרגה 

פחותה מאד בבחינת רגלין, איך אפשר לנו לבוא 

לידיעה זו? ועל כן יש לנו לכסוף ולהתגעגע 

ולהשתוקק מאד, מי יתן והיה לנו מנהיג הדור, 

רועה נאמן, שיהיה לו זה הכח, שיוכל להאיר אפילו 

בנו בבחינת רגלין, ידיעה והשגה הנ"ל, שנזכה לבוא 

אל התכלית.

כמו משה רבנו ע"ה, שמגודל עוצם מעלתו היה יכול 

להאיר אפילו בפחות שבפחותים, אפילו בשפחה, 

כמו שאמרו חכמינו ז"ל: 'ראתה שפחה על הים, מה 

שלא ראה יחזקאל הנביא'. הרי שאפילו יחזקאל, 

שהיה נביא גדול כזה, לא היה רואה, מה שראתה 

שפחה בימי משה. וכל זה מחמת גודל עוצם מעלת 

משה רבנו, שהיה המנהיג, והוא יכול להאיר אפילו 

בבחינת רגלין, להמשיך המח אפילו להרגלין, ואז 

יוכל להיות, שהרגלין אלו הם גדולים ממח אחר.

וראוי לנו לומר זאת בבכיה, בדמעות שליש, לבכות 

ולהתגעגע, לבקש ולהתחנן לפניו יתברך, מתי נזכה 

לזה, שיהיה לנו זה הדעת, שנוכל לדעת ולהכיר 

הבורא יתברך מכל דבר של זה העולם בפרטי 

פרטיות, עד התכלית.

וכפי המדרגה פחותה שלנו עתה, וכולנו אין פנינו 

יפות כלל, אנו צריכין שירחם עלינו ה' יתברך, ליתן 

לנו מנהיג רועה נאמן, שיוכל להאיר בנו ידיעה 

הנ"ל, כדי שנוכל לעבדו יתברך כראוי, ולבוא אל 

התכלית.

'ניסן ראש השנה למלכים' )ר"ה ב(, ואז ממנין כל 

המלכים למעלה, ובודאי נותנין מתנות לכל אחד 

ואחד שממליכין אותו. וה' יתברך יתן לנו גם כן מלך 

ומנהיג, רועה נאמן, שיוכל להאיר בנו.

"ואנחנו הם העם אשר ברגליך ההולכים אחר 

עצתך", שמתנהגים אחר המנהיג. ומי יתן והיה לנו 

מנהיג כמו משה רבנו ע"ה. 

 )עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"ב תורה ל"ט(