מדוע נעדר שם ה' מהמגילה.

========================.

 תקראו בבקשה בעיון את סוף המגילה.

 אולי תגלו שם יותר מניחוח של מתח ודווקא מתח בין יהודים.

 מתח שאולי גם יסביר מדוע נעדר שם ה' מהמגילה.

 הרעיון שבארץ ציון הוקם ביית שני. והוא ומעט היהודים שהקמיהו משוועים לסיוע ולעזרה.

 והנה קמה חברה יהודית בניכר משתלבת בחברה הנהתנית  וקושרת את גורלה עם דברי ימי פרס

 עם ארצות ותרבות ניכר. 

יותר מזה משנה למלך השולט על יותר ממאה מדינות  אפילו לא פזל לסייע לאחיו שבציון  שקוממו  באותה העת בדעת עליון את הבית השני.

 עניין זה לעניות דעתינו משתקף בבירור מסופה של המגילה. שהקדמנו לומר כי עולה ממנה מתח רב בין היהודים

 שהיו יהודים "ציונים" שמגמת מרדכי הכעיסה אותם והם שימשו כעין אופוזיציה שכבר לכתחילה ערערה  על כל העניין של פורים ותוצאתו  הרעה בעיניהם -המשך ההשתרשות בגולה.

 לטענה כאמור רמזים בסופה של המגילה למשל :

 מדוע נרשם פעמיים שהיהודים "קיבלו" את אגרת הפורים ?

 מדוע אגרת זו נכתבה גם פעמיים. פעם על ידי מרדכי ופעם נוספת על ידי אסתר. ?

 מדוע בפעם הראשונה נכתב "קיבל" היהודים בלשון זכר ובלי המילה הנוספת "קיימו"

 שהופיעה אך בפעם השנייה לאחר האגרת השנייה של אסתר

 כל אלה ועוד הם עדות לויכוח ומחלוקת . בין היהודים .

 לא כולם הסכימו עם דרך מרדכי . בעיני חלק הוא לא היה בבחינת "ציוני" שמגמת פניו גאולה בארץ ישראל לכן בתחילה משכתב הוא מרדכי את אגרת הפורים . הקבלה הייתה רק על ידי חלק מהעם.

 לכן נכתב בלשון זכר  "קיבל היהודים" וכאמור ללא המילה "קיימו" להראות שתרגום הדברים לכלל מעשה היה למצער חלקי או "צולע"

 אחר כך נאלצה אסתר כמלכה להפעיל משנה תוקף וכתבה אגרת שנייה עם מקצה דל של שיפורים ועיקרם כדרישת האגף האופוזציוני ה"ציוני" נמחק מהמגילה שם ה' .להראות כי מצב זה של אחיזה בניכר ובגלות בנהנתנות כשבית המקדש בציון משווע לתמיכה וקיום אינו עולה בקנה אחד עם שאר כתבי הקודש כצו ה'.

 ואכן רק לאחר האגרת השנייה של אסתר . ואשר ממנה נמחק כאמור שם ה'.

 נאמר  : "וכאשר קיימו על נפשם וזרעם " דגש על זרעם  כרמז למורשת העתיד.

 וכן גם המקרא הנוסף "ומאמר אסתר קים דברי הפורים האלה ונכתב בספר" .

הנה כי כן .שחור על גבי לבן. רק במאמר אסתר המשופר כאמור התקיימו לבסוף דברי הפורים במלואם ונכתבו בספר לדורות .

 שוב להראות  שלבסוף אסתר נתנה את התוקף החסר שבאגרת הראשונה של מרדכי.

 על רקע כל האמור ההערה שכנראה האופוזיציה כאמור עמדה עליה לאמור : כי מרדכי היה רצוי רק לרוב אחיו. המיעוט האופזיציוני עמד שייכתב לבסוף כי היה גם מיעוט שלמרות הכל לא ראה במרדכי כמנהיג רצוי שכאמור התעלם לחלוטין מארץ חמדה ומאחיו הנאבקים בארץ ישראל .

 לפיכך גם כל הקרייה שלו מסתכמת בסיכום האנמי  "דורש טוב לעמו" הא ותו לא .

 וגרוע יותר  ודורש שלום לכל זרעו  - רמז אולי לנפוטיזים או דאגה כלכלית לצאצאיו.

 או הבטיח את שלומם

 הנה כי כן,זו הסיבה מדוע נעדר שם ה' מהמגילה. כי שם ה' הורה וחייב באותה התקופה  לשוב ולהתמקד בארץ חמדה לסייע לבניין וקימום ממלכת ישראל בארץ ישראל .ולא לפאר את דברי ימי פרס ומדי  כל פעם אני שומע המגילה  ואת השם : מרדכי אני נזכר גם להשוואה עם מרדכי אחר 

 מרדכי אני לביץ......