עד חציע המלכות? לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז" ל
נכתב על ידי izik28, 16/3/2022
בסד
ד"ת לחג הפורים תשפב לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
עד חצי המלכות??
------------------------------------------------------------
במגילת אסתר מופיע פ"ס ," ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך",המלבים מפרש," מה לך, אחר שהבין כי ודאי איזה דבר גדול הניעה לבא אל המלך ובהחלט שדבר ההוא, הוא, או להסיר ממנו איזה היזק, או בעבור שתשיג איזה תועלת. ולכן אמר מה לך אסתר המלכה, היינו מה הגיע לך מן ההיזק שבעבורו באת, או מה בקשתך להשיג איזה ריוח ותועלת. והנה תחילה לא אמר ותעש, כי לא רצה לתת לה רק אם תבקש דבר לצרכה, לזאת אמר וינתן לך, לא אם תבקש שיעשה דבר לצורך אחרים בעניני המלוכה, שזה נכלל בלשון ותעש :"
הבה נעסוק בשמה של אסתר, הרבנית ציפורה הלר מסבירה" לאסתר היה שם נוסף – הדסה (מתוך הפסוק: "הדסה היא אסתר"). הדס הוא אחד מארבעת המיניםשאנו נוטלים בסוכות. צורתו של האתרוג מסמלת את הלב, הלולב את עמוד השִּׁדרה, הערבה – שפתיים וההדס את העיניים. עיניה של אסתר יכלו לראות את המציאות מבעד למציאות החיצונית.
שמה לא מקרי, אלא תיאר בבירור את תכונותיה החזקות הייחודיות. בואו נתבונן מקרוב בהדס, כדי להבין טוב יותר את אסתר, ובסופו של דבר גם את עצמנו. המהר"ל אומר שהדמות הצנועה הזו מגלמת בתוכה עוצמה פנימית. דמותה של אסתר הייתה כזאת שבה לא היה שום תפקיד למחיצות השטחיות שמקטבות אותנו ומבדילות בינינו. ככל שאנו מתמקדים יותר בזהות החיצונית שלנו (גיל, הופעה, תרבות, דעות) כך אנחנו נפרדים יותר מהאחידות הפנימית שלנו (הצורך באהבה, במשמעות, הכמיהה לצמיחה אמיתית, פחד מדחייה וכאוס פנימי).
התלמוד אומר לנו דבר מוזר, שאסתר, כמו ההדס, הייתה "ירקרוקת" ירוק הוא צבע שמורכב משני צבעי יסוד – כחול וצהוב. כחול מסמל קרירות וצהוב מסמל חום.
אורה הפנימי של אסתר הורכב משני הכוחות גם יחד – להט בוער כשמש עם רכותם הצוננת של המים. משום שהיא פיתחה את טבעה הרוחני באופן כל כך מושלם, היא הייתה מסוגלת להגיע לכל אדם ולהתחבר אליו. ה"ירקרקות" שלה הייתה סמל רוחני לענווה, היענות ורגישות ".
אסתר כידוע באה לארמון המלך ללא אישורו לאחר שלא נקראה לבוא במסך כ30 יום , אך למה לתת לה רק חצי מלכות ולא מלכות שלמה? האם זה יוריד מכבודו של המלך ? או שהוא לא באמת אוהב אותה ? הרב עובדיה זצ"ל מביא פירוש מדהים!, " וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ, מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ, עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ". אחשוורוש לא ידע את נפשו. הוא היה אחוז חרדה ובהלה בראותו את אסתר אשתו היקרה שהעמידה את חייה בסכנה. הוא קם מכסאו, רץ לקראתה, בכה כנגדה ואמר: "מה לך אסתר המלכה, רעייתי היקרה, למה תפחדי? והלוא החוק הזה אשר קבענו, שאין רשות לבוא אל המלך ללא הזמנה מוקדמת, איננו חל עליך באשר את רעייתי!" ענתה אסתר ואמרה: "נפשי נבהלה מפני יקרת כבודך".
אמר לה: מה לך אסתר המלכה, מה אירע לבריאותך שפניך דאוגות כל כך?! ומה בקשתך? אם העמדת את חייך בסכנה, כנראה שיש לך בקשה גדולה, ואני מוכן בכל ליבי למלאה - עד חצי המלכות וינתן לך! כל מה שתבקשי אתן לך, אבל רק דבר אחד לא אוכל לעשות: אם תבקשי ממני לבנות את בית המקדש של היהודים - לא אוכל למלא בקשתך, כי כבר נשבעתי שלא אסכים לעולם לבנותו, שחושש אני שמא ימרדו בי היהודים. [וזהו "עד חצי המלכות" - דבר שחוצץ ביני ובין המלכות, שעלול לפורר את מלכותי. (מגילה טו ע"ב)] (ילקו"ש ה תתרנו. אס"ר ט א. מע"ל קסב והלאה)"
אחשווראש לה הסכים לבנות את בית המקדש בגלל חשש ממרד, כוונתו הייתה שהוא מוכן להעניק לה הכל ,אבל חוץ מדבר שיסכן את מלכותו , אסתר המלכה באה לאחר צום של שלשה ימים,כוונתה היתה לגלות לו את היותה יהודיה ,כל זאת ללא חשש פן יבולע לה , היא בטחה במלך מלכי המלכים ולא במלך שהיה עובד בחוות סוסים לפי המדרש , ונשאל האם אנו מעניקים לנשותינו או אלה שעתידות להיות את חצי המלכות בלבד ? או את כולה? או אולי אשאל זאת אחרת ,מהו מעמד האישה ביהדות?
הלל מרצבך מסביר במאמרו," ע"פ התורה האיש והאישה אינם שווים, אלא משלימים אחד את השני. זה החידוש ביהדות שלא היה קיים כלל בעולם העתיק. אין האחד נמצא מעל פני השני, אלא ישנה השלמה הדדית כל הזמן. זה אולי משמעות דברי חז"ל : "השווה הכתוב אישה לאיש לכל מצוות שבתורה". וכן דברי חז"ל : "כל אדם שאין לו אשה אינו אדם... שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה... בלא תורה, בלא חומה". הטיב לתאר זאת הרב אליהו כי טוב : "האיש והאישה, שני מלכים המשמשים בשני כתרים, ומלכותם בשני עולמות... שתי מעלות נפרדות ונכבדות, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימה''.
ה. מיוחדות האישה – מכיוון שישנו שוני בין גבר לאישה. ישנם מעלות של האישה על פני האיש. חז"ל הדגישו כמה מהאפיונים שהאישה עולה על פני הגבר: האישה התברכה בבינה שלא קיימת אצל הגבר : "נתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש", באינטואיציה מיוחדת : "האשה מכרת באורחין יותר מן האיש" ועוד.
ו. הבינה שבאישה - באישה יש בה "בינה" מיוחדת. בינה זה גם מלשון התבוננות, היכולת לבחון דברים לעומקם ולרוחבם. וגם מלשון בניין, לאישה יש כוח לבנות, לבנות בית (וחלילה גם להרוס), לבנות חיים בתוך הרחם שלה. זה אחד הכוחות האדירים שקיימים אצל האישה, שלא קיימים אצל הגבר.
ז. שכל מול רגש – האישה התברכה בעולם רגשי עשיר, כפי שאמר הרב צבי יהודה קוק: "יסוד השכל יותר מורגש אצל האיש. לעומת זאת, צד הרגש שבאדם יותר מובלט אצל האישה". זאת הסיבה שאמרו חז"ל : "לעולם יהא אדם זהיר באונאת {שלא לצער את} אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה {העונש על צער האישה קרוב לבוא}". האיש לעומת זאת התברך יותר ביכולת לבחון דברים על פי שיקול דעת שכלי אובייקטיב, ועולם הרגש שלו פחות עשיר ומלא.
ח. יתרון השכל על הרגש – אמנם חז"ל אמרו: "נשים דעתן קלה", אך אין כוונתם שנשים פחות חכמות קוגניטיבית, אלא כוונתם שכיוון שבעולמן העשיר ישנה נטייה לרגש, יכולת שיקול הדעת אצלן איננו שלם, ולכן נפסק בהלכה שנשים פסולות למלוך, לדון ולהעיד.
ט. "שכל שליט דליבא" – אף שהשכל צריך לשלוט על הרגש. כי הרגש לבדו הוא מסוכן. צריך לדעת שהמטרה היא להגיע לרגש. למשל: המטרה בעבודת ה' היא לאהוב את ה' ולירא ממנו, כפי שכתוב: "מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה... וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ...", אבל אם לא מבינים בשכל איך להגיע לאהבה ויראה, אפשר להגיע לאהבה ויראה פסולים. ולכן בעולם החיצוני הגבר שולט (הצד השכלי), אבל בעולם הפנימי יש לאישה מקום חשוב הרבה יותר (עולם הרגש).
י. הפטור ממצוות עשה שהזמן גרמא – אישה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמא משני טעמים:
א. הוטל עליה משימות חשובות (כבניית הבית, גידולי הילדים ועוד), ולכן פטרו אותה מקיום מצוות שאין לה זמן לקיימן (משל לחיילי סיירת שהם פטורים משמירות בצבא, כיוון שהם עסוקים בדברים חשובים אחרים).
ב. מכיוון שהאישה הייעוד שלה והתפקיד שלה הוא יותר פנימי (שר הפנים), הקירבה שלה לה' יותר טבעי ולכן היא לא צריכה את קיום אותן מצוות.
יא. "עזר כנגדו" - האישה לא רק עוזרת לאיש אלא משלימה אותו, עצם העזרה הגדולה ביותר זה שהיא "כנגדו" (מראה לו את הנגד). האישה מאתגרת את האיש, ונותנת לשניהם יחד את היכולת להתמודד ולבנות עולם של עומק משותף ועוצמתי.
יב. הכוח הפנימי של האישה – ההשפעה של האישה היא יותר בפנימיות, ולא בחיצוניות של החיים. ולכן יש לה כוח לבנות ולהרוס את ביתה, כדברי הפסוק : "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ". ואומר המדרש "מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת, ולא העמידו בנים זה מזה. אמרו: אין אנו מועילים להקב"ה כלום. עמדו וגרשו זה את זה. הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע, הלכה זאת ונישאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק, הוי שהכל מן האשה". וכן אמר ר' עקיבא לתלמידיו על אשתו רחל, שכל התורה שלו ושלהם שייך לה בעצם20 : "שלי ושלכם שלה הוא".
האישה כאמור משלימה את האיש , או כפי שנאמר, " זכו שכינה ביניהם" , בלעדי האישה האיש עצמו הוא חצי ,יחד הם שלם , אך קשר בין מלך גוי לאסתר המלכה שכמובן היה בעל כורחה מחד ומאידך למען הצלת עמה אין הם משלמים איש את רעהו , כיוון שאסתר הייתה מעליו בכל המעלות האפשריות! ,גוי לא מעל יהודי , אין לזלזל בהם ,גם הם נבראו בצלם ה" אך העם היהודי הוא זה שנבחר להאיר לכולם את הדרך הטובה לבית הבחירה שהוא בית לכל העמים כנאמר ," והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ".
בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים , בזכות אותם נשות חיל שמדרבנות את גברים לעסוק בתורה על כל גווניה ,בזכות אותם נשים שהביאו אותנו לעולם והם שליחות האל לקיום עולם ,בזכותם העולם קיים!! זכרו זאת!! שכן המלכות שלהם היא! בבנית בית יהודי שהוא כאבן במקדש שאחווראש ולא רצה להשלים ,הם ישלימו זאת בע"ה יחד עם כל בני ישראל במהרה ,פורים שמח ומבדח!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
