"ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה", י"א, א':

חוטר שורש נצר ישי הוא פרץ בן יהודה בן יעקוב בן יצחק בן אברהם וכול יהודי שיש בו משהו בייחוסו מצד אביו או מצד אימו בהשתלשלות הארוכה מאוד הזאת של האלפי שנים האלו שזה בוודאי כבר מצוי מאוד וביותר ולא נדיר בכלל אלה שכיח מאוד, - משהו מפרץ כשר להתאים לדיבור של הפסוק הזה ואין צריך להיות ממש בן דוד אלה שורש חוטר נצר שנשרש בפרץ והוא כשר להיות ריש גלותא שבציון ראש כול הרבנים שבישראל וכול הנבואות הטובות של ישעיה עליו בפרק י"א חלות עליו.

רק המשיח העתידי הסופי הוא רק באמת דייקא בן ישי בן דוד בן שלמה בן רחבעם אך כול עוד לא היגיע בכלל הזמן לדרוש על משיח ממש כול בן פרצי כשר למלוכת רבנן הזאת אפילו רק מצד איזו אם בייחוסו ולא עובר על כסאו לא ישב זר ולא עובר על שלא ינחלו זרים את כבודו כי כבודו המיוחד של בית דוד הוא דווקא חל על משיח ממש ולא על סתם ריש גלותא שבציון.

וכהמהר"ל מפראג על הסבר הפלגי קיסר הוא בחינת הפלגי קיסר הרשמי של ישראל, מנהיג כול קהילות ישראל שבנבואות יחזקאל בחינת דוד עבדי נשיא לי בתוכם לעולם ששררתו בחינת נשיא בתוך המר גלות הזה ורק כשבא המשיח המיוחל נוטל ממנו את השררה בתור קיסר שבירמיה שהוא דוד שיקים להם אחר משיח העתידי שבונה משוכלל מהשמיים על ידי עסק בעניינים האלוקיים לחלוטין וזה באמת לאמיתה רק לעוד זמן ארוך מאוד וביותר.

והריש גלותא שבציון הזה הוא ממונה רק על קהל היראה רק על מי שיש בליבו להיות קשוב ומקיים דברי חכמים איזה שהם לא חילונים ולא שום שאינם ישראל נמצאים בממונותו אלה רק מי שיש את ליבו איכשהוא לשמוע ולקיים דברי תורה איזה שהם באשר הם בכול ערוץ קבלת תורה וזה תפקידו הבלעדי ושלטון כללי על כול הגויים השאינם ישראל והחילונים יהיה רק בידי משיח ממש ולא בידי הפלגי קיסר הריש גלותא שבציון שממנו נדרש בסך הכול להיות איזה שהוא בן פרץ כשר לשררה.

והוא יכול להיקרא בכול שם וכינו של ששרת רבנן ראשית שבדור הראשון לציון, ראש העדה החרדית, זקן המקובלים, או הרב הראשי לישראל או כול כינוי שכזה.

וחוטר שורש הנצר של מחשבת ישי היה להוליד את דוד המלך ע"ה כגר תושב שייגויר במעי אימו השיפחה הגרת תושבת על ידי שיחרורה והפיכתה ליהודייה ואיתה העובר דוד שבמעייה ולכן אומר דוד בתהילים "כי גר אנוכי עימך תושב ככול אבותי", ונישמות הגרים תושבים הם גבוהות יותר מנישמות סתם כול ישראל כי יש להם גנ"י רנ"י חיימ"ו גבוהים ורחבי היקף יותר שיכולים לטפל בכול העיניינים הגלובאליים פלאנטריים בכול כדור הארץ הסגלגלה הארץ הגדול של כול ה70 אומות בכול כדור הארץ הארץ הסגלגלה הזו הארץ הגדול לכן אומר שם שיהיה לנס עמים ולכן הוא יהיה עוסק גם בקיבוץ הגלויות בין יהודה לאפריים בן יוסף שהוא הוספת שכלים למעלה ולוכד עם כלים שמכין יהודה את התכולות שמעבד יוסף ואפריים בסוד זיווג יסוד מלכות תכולה וכלי ומתחבר לטובה בשלמות עיניין יהודה עם יוסף.

לכן הוא הקיסר שביאר ירמיה הדוד האחר אשר יקים להם כפי המבואר עליו בסנהדרין פרק חלק כפי באור הרש"ב שיהיה מלך על כול ה70 אומות גם וכפי שביאר המהר"ל מפראג יעסוק בעיניינים האלוקיים לגמרי.

והעיניין האלוקי לחלוטין ובשלמות ועד תום הראשון שבו הוא יעסוק הוא להכין לידי השם עצמו שורשו ומקורו ועד כדי מקור מקורי המקורים את כלי האומנות התורות שבאמצעותם הוא יכין את המשוכלל מהשמיים במו ידיו כפסק הרא"ש ועוד כמה בעלי תוספות ופוסקים ראשונים ששלישי הוא אך ורק ובילבד משוכלל מהשמיים מידי השם.

וזה אינו יותר כהרמב"ם שהוא המשיח ודאי בונה בית המקדש בימקומו ונעשה משיח ודאי אלה אך שמש לידי השם להכין המשוכלל ההוא והפלגי קיסר הוא שימלוך בפועל על קהילות ישראל והקיסר ימשיך כבר אז לעסוק בהכנות של תורה דלעתיד, תורות ימי המשיח של הימים ההם.

כי אברהם בהבטחתו לנימרוד אמר לו שבשום פנים ואופן משהו שיוצא מזרעו לא ימלוך תחת נימרוד וינשל את נימרוד ממלכותו על כול ה70 אומות אך גר התושב הזה שהגה ישי נסיך האדם הזה, - הוא שורש הנשמה שעתיד להחליף את נימרוד במלכותו לכול הגויים צדיקי וצדיקות וחסידי וחסידות אומות העולם יזדקקו לשלטון מעולה יותר משלטונו של נימרוד וירבו כמותם בגויים אך בשחר ימים כזה אין זה העת לכך עוד.

כי בשחר ימים כזה שהשאינם ישראל עוד מכהנים עימנו על פני האדמה הקיסר מאשפתות ירים אביון לכן השפל עצמך וינשאך המקום (אגרת הרמב"ן) צריך לעסוק עד אשפתות שיפלות המין האנושי ורק לעתיד לבוא כהכנה למשוכלל מהשמיים יעסוק בעיניינים האלוקיים לחלוטין ובשלמות ועד תום.