שבת קודש, לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
נכתב על ידי izik28, 19/2/2022
בסד
ד"ת לפרשת ויקהל שקלים ע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
שבת קודש
----------------------------------------------------------------
פרשת ויקהל פותחת בשני נושאים בו זמנית כפי שמראים הפ"ס," ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה" לעשת אתם ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה
לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת
לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת" ,מה הקשר בין " ויקהל" לבין השבת?.
המכילתא מסביר," אלה הדברים וגו' רבי אומר, להביא שלשים ותשע מלאכות שאמר להם משה על פה.
ששת ימים תעשה מלאכה וכתוב אחד אומר ששת ימים תעבוד. בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים. וכשאינן עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן.
וביום השביעי שלא יהו ישראל אומרים, הואיל ומותרים בעשית מלאכה בבית המקדש, נהיה מותרין בגבולין. תלמוד לומר וביום השביעי."
מהפ"ס הנ"ל עולים כמה שאלות," אלה הדברים. לומדת הגמ' את איסור ל"ט מלאכות שנאמרו למשה מסיני (שבת ע.). אם כן, מדוע נאמר בהמשך הפסוק, אשר ציוה ה' לעשות אותם. היה לו לומר, אשר ציוה ה' לא לעשות אותם?
ועוד, נאמר, אלה הדברים אשר צוה ה'. מדוע לא נאמר, מה הם הדברים? ועוד, היה לו לומר, אלה המצוות אשר ציוה ה' לעשות אותם?.
ועוד, מדוע חזר משה לצוותם על שמירת השבת, והלא כבר נצטוו על השבת במרה, ואחר כך נצטוו על השבת שוב בהר סיני?
ועוד, מדוע נצטוו ישראל להתענג בשבת? הלא מצוה היא מלשון צו. דהיינו, דבר המגביל. ועונג שבת הוא הנאה ושמחה. כלומר, היה צריך להסתפק בל"ט מלאכות לא תעשה?
כיצד נרמזת מעלת השבת בפסוק?
הרב רפאל בר אשר חגבי מסביר במאמרו," נראה להשיב, הטעם שהתורה הדגישה הפעם שמשה הקהיל את בני ישראל, וכינסם למקום אחד, על מנת להודיענו שהתקהלות ישראל לשמיעת ציווי שמירת שבת, באה לתקן את עוון התקהלות ישראל בחטא העגל. שנאמר, ויקהל העם על אהרן (שמות ל"ב). ומכאן למדנו שעל ידי שמירת שבת בפרהסיה, מתוקן עוון ההתקהלות לעגל. כלומר, שעל ידי שמירת שבת בקהל רב, בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, מחליפים ישראל את עוון ההתקהלות לעגל בהתקהלות של קדושה, ומשברים בכך את יצר הרע. לפי שברוב עם הדרת מלך, ותפילת ציבור מתקבלת תמיד. הטעם שמצות שבת מתקנת את עוון העגל. לפי שיש עבירות השקולות כנגד כל תרי"ג המצוות. כגון: עבודה זרה, שפיכות דמים, וגילוי עריות. דהיינו, שכל העובר על אחת מהן, כאילו עבר על כל מצוות התורה. וכנגדם יש מצוות השקולות כנגד כל תרי"ג המצוות. כגון: שמירת שבת כהילכתה. דהיינו, שכל השומר שבת, כאילו קיים את כל מצוות התורה. כי לגבי שמירת שבת נאמר, שמור את יום השבת (דברים ה'). וגם לגבי שמירת המצוות נאמר, כי אם שמר תשמרון (דברים י"א). כלומר, תבא מצות שבת השקולה כנגד תרי"ג, ותכפר על עוון ההתקהלות לעגל השקולה כנגד תרי"ג. בבחינת, גם את זה לעמת זה עשה האלהים (קהלת ז'). וכן אמר ר' יוחנן: כל המשמר שבת כהילכתה אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלים לו. שנאמר, אשרי אדם יעשה זאת... שומר שבת מחללו (ישעיה נ"ו), אל תקרא מחללו אלא מחול לו (שבת קיח:). ועוד אמרו חז"ל, שבשבת אפילו לרשעים בגהינם נותנים מנוחה, ואין הם מקבלים את דינם. שנאמר, והיה ביום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך (ישעיה י"ד). דהיינו, שה' מניח בצד את כל העבירות שעליהם נידון האדם, לכבודה של השבת, פרט למחללי שבת בפרהסיה, שאין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, אפילו בשבת. משום שבמעשיהם הוציאו את עצמם מכלל קהל ישראל. לפי שחילול שבת בפרהסיה, הוא ככפירה בה' בורא שמים וארץ, וכחילול כל תרי"ג המצוות שבתורה. משום שתכלית מצות שבת היא להאמין בה' שברא את העולם בששת הימים".
בשבת אנו נהנים משקט ושלווה שהיא מנוחת הנפש שמתעסקת בתורה הטובה ונהנית ממאכלים טובים מנוחת הגוף ושירי שבת , זה מה שקב"ה רוצה עבורנו , שנחשוב גם עצמנו , אם הוא מלך העולם שאין לו עיפות כלל שובת ביום השבת,אז אנו בני האדם קל וחומר שצריכם ללכת בדרכו על מנת שתחילת השבוע החדש נוכל לעבדו ביתר שאת ולא בעצבות ועיפות , בדיוק כפרעה שהעביד את בני ישראל בשמות רבה
מוסבר, "וירא בסבלותם" – ראה שאין להם מנוחה, הלך ואמר לפרעה: מי שיש לו עבד, אם אינו נח יום אחד בשבוע הוא מת! ואלו הם עבדיך, אם אין אתה מניח להם יום אחד בשבוע, הם מתים. אמר לו: לך ועשה להן כמו שתאמר. הלך משה ותקן להם את יום השבת לנוח" .
במדרש בראשית רבתי פרשת בראשית הובאה דרשה זו בהרחבה: "ומנין שקדמה שבת ליציאת מצרים עשרים שנה? שנאמר: ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם (שמות ב יא). מה ראה? ראה להם תקנה לשעבודם כדי שינפשו ופרש להם הלכות שבת לנוח ולהינפש. כיצד עשה? נכנס אצל פרעה, אמר לו: אני רואה מלאכת שלך עתידה להיבטל. א"ל המלך: כיצד? א"ל: לפי שאין קצבה לעבודתם. ולא עוד, אלא שעושין הנער כבחור והבחור כזקן ואין להם ריוח במלאכתם. אם יהיה עבד לאדם שאין לו קצבה במלאכתו, אינו מת? א"ל: הן. א"ל משה: אלו עבדיך, אם אין אתה נותן להם ריוח במלאכתם הם מתים. א"ל פרעה: כבר מניתיך על מלאכת שלי, לך עשה להם כשאתה רואה. הלך משה ובא לו אצל ישראל וישב וחשב מששת ימי בראשית אימתי יהיה שבת והתקין את השבת. ואמר לנוגשים: כן צוה המלך שיהא ריוח במלאכתן יום אחד בשבוע. יעשו מלאכה ו' ימים וינוחו בשבת. ומנין שבמצרים נתן להם את השבת? שנאמר: כי ה' נתן לכם השבת (שמות טז כט). נותן אין כתיב כאן, אלא כבר נתן לכם במצרים". ראה אזכור דרשות אלה בפיוטי הושענות בשבת: "כְּהוֹשַׁעְתָּ גּוֹי מְצֻיָּן מְקַוִּים חוֹפֶשׁ. דֵּעָה כִּוְּנוּ לָבוּר שְׁבִיעִי לְנוֹפֶשׁ.מקור השבת הוא עוד בשעבוד מצרים והיא נתנה ע"י פרעה באמצעות משה שישב ועשה חשבון "מששת ימי בראשית" מהו סדר השבוע ואיזה יום הוא: ראשון, שני וכו' עד יום השבת. כל זה, עוד הרבה לפני מצוות שנצטוו במרה, כפי שהערנו בדברינו מצוות שנצטוו במרה בפרשת בשלח. גם לפני ירידת המן, שם נזכרת "שבת" בפירוש במקרא. ראה ספר בני יששכר (ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב, מאה 18, מתלמידי ה'חוזה' מלובלין) במאמרי חודש סיון מאמר ב שמסביר, על בסיס מדרשים אלה, שלפיכך אומרים בתפילה: ישמח משה במתנת חלקו: "והנה אמרו רז"ל בפסוק ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם [שמות ב יא], אשר משה ביקש מפרעה שיתן להם יום אחד למנוחה, והנה בירר משה להם את יום השבת [שמו"ר א כח], והנה כשיצאו ממצרים ונתן להם הש"י את השבת שמח משה, וזהו שאומרים ישמח משה במתנת חלקו". ואולי כשאנחנו אומרים בקידוש על השבת שהיא "זכר ליציאת מצרים" יש לאמירה זו טעם ופירוש חדש, שכבר במצרים הייתה לנו שבת (בזכות משה ופרעה)."
השבת ניתנה לעולם מזמן בריאת העולם , והדבר לטובת בני אדם גרידא, אם פרעה הרשע [ להבדיל מעמך ישראל ] הבין שהשבת חשובה לאדם למנוחת הגוף , והנפש , אזי אנו לא נבין ונקיים זאת? , מצוות ההקהל חלה במוצאי שבעית כבמצאי שנה זו , אך לא רק, אלא גם בשבת , בה אנו נפגשים בבתי כנסיות לתפילת שבת מרוממת עם דברי תורה ועלוני שבת למכביר, כדי להמחיש את קדושת השבת וההכנות לכבודה נסיים בסיפור ," דוגמא לשכר מצות כיבוד שבת, ניתן ללמוד ממעשה יוסף מוקיר שבת המובא בתלמוד:
מעשה ביוסף שהיה מכבד שבתות, והיה לו שכן גוי שהיו לו נכסים הרבה. אמרו החוזים בכוכבים לגוי הזה: כל הנכסים שלך, סופם שיפלו לידיו של היהודי יוסף השכן שלך, שהוא מכבד ביותר את השבת. הלך הגוי ומכר את כל נכסיו, וקנה בהם מרגלית אחת. אחרי כן עשה לו כובע של לבד, שיבצו במשבצות זהב, וקבע בתוכו את המרגלית הזו. לאחר מכן הלך על הגשר והיתה הרוח נושבת. העיפה הרוח את הכובע ממנו ונפל למים, ובא דג גדול ובלע את המרגלית. באו דייגים ודגו את הדג הגדול, והביאוהו לעיר בערב שבת, לעת ערב. אמרו מי יקנה דג גדול כזה, ובפרט בעת הזו? אמרו להם, לכו והביאו את הדג הזה ליוסף שהוא מכבד את השבת, ורגיל לקנות לכבודה דגים. הביאו הדייגים את הדג לבית יוסף, וקנה מהם. מיד קרע יוסף את הדג, כדי להכינו לשבת. ומצא בתוכו את המרגלית שאבדה לשכנו הגוי. מכר יוסף את המרגלית בעד הון רב והתעשר. פגע ביוסף זקן אחד ואמר לו: מי שמלוה בעבור לכבד את שבת, השבת פורעת לו אחר כך (שבת קיט.)." שנזכה לשמור שבתות מתוך רוב שמחה ובריאות ולהקהיל קיהלות כל ישראל גברים ונשים לכבודו של ה" יתברך ,שבת שלום
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
