לקט מביאור אברבנאל לתורה – פרשת תרומה

שמות כה,ח: וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם: אברבנאל: "למה ציווה ה' במעשה המשכן ואמר 'ושכנתי בתוכם', כאילו היה ה' גשם מוקף ומוגבל במקום זה, שהוא בהפך האמת? ... כולו משל ומליצה להשרות שכינתו ולדבוק השגחתו בהם באמצעות ההכנות הקדושות אשר יהיו שמה ... ציוויתי לעשותם כדי להשריש בליבותיהם השגחתי". בתוכם – בליבותיהם.

בסוף פרשת תרומה שואל אברבנאל לשם מה התורה מרבה בסיפור מעשה המשכן וכליו, סדר הקמתו, משאו, הקורבנות וענייני הנשיאים ובגדי הכוהנים ושאר הדברים שהיו בדורות ההם, הרי הם אינם 'למעשה' עבורנו, ועונה: ככה יכונו מחשבותיך להשכיל גדולתו וחוכמתו ולהידבק בו ... והמקרא והעיון ללומד ולמעיין באמיתת המצוות ההן – הוא יביאהו באמת אל ההצלחה האמיתית. וכן הוא בכל המעשים התוריים, עד שהייתה מפני זה התורה אשר בידינו כלי אומנות להכין לפנינו את הדרך אשר נלך להיות כאלוהים יודעי טוב, לחיותנו בכל המקומות והכל הזמנים".

כה,יח: וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים, זָהָב: אברבנאל: "בעניין הכרובים שציווה ה' ... ייראה שהיה עובר בזה על 'לא תעשה לך פסל וכל תמונה' ... ואיך ציווה אותם לעשות מה שהוזהרו עליו? ... הייתה האזהרה שלא יבואו לעובדם, כמו שאמר 'לא תשתחווה להם ולא תעבדם', אך מלאכת המשכן וכליו היו לשם ה', ולא היו הכרובים אמצעיים בינם לבין אלוהיהם, אלא לזכר מעשים הנוראים". פסל במקדש אינו דומה לפסל בבית. מעניין.

כה,לז: וְהֶעֱלָה, אֶת-נֵרֹתֶיהָ, וְהֵאִיר, עַל-עֵבֶר פָּנֶיהָ: בעקבות ציווי התורה לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד  (כז,כ), שואל אברבנאל: "ההדלקה ביום – מה ההוד והתפארת אשר לבית בנרות דולקים בצאת השמש בגבורתו, כי הם לא לעזר ולא להועיל? ... 'והאיר' – על כל נר ונר מששת הנרות, שיאיר אל עבר פניו אל גוף המנורה ... וכפי דעת בעלי הפשט היו הגביעים והכפתורים והפרחים לנוי וליופי". האור נועד להאיר על המנורה היפה.

כז,א: וְעָשִׂיתָ אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, עֲצֵי שִׁטִּים: אברבנאל: "למה לא היה בו כסף ולא זהב כמו שהיה בשאר הכלים, אבל היה הכול מנחושת, והנה במזבח הקטורת היה המזבח וכליו זהב טהור? ...  בהיותו מעשה רשת, נחושת מועט יספיק אליו יהי נקל לשאת אותו, אך היה הרשת עד חצי המזבח ולא עוד". אמנם המזבח החיצון בימי הנדודים במדבר היה קטן מאד מול המזבח שבנה שלמה בבית המקדש, 5 על 5 אמה בגובה 3 אמות, מול 30 על 30 על 10 אמות גובה שבנה שלמה, אך גם מזבח קטן יש לשאת על הכתפיים. מזבח הזהב היה קטן מאד, אמה על אמה וגובה שתי אמות, כך שניתן לשאת אותו גם בהיותו מזהב. ציווי מעשי.

שבת שלום, שבת שבה נרגיש את שכינת ה' בתוכנו, נבין את דרכיו בדרך להצלחה האלוהית, נעבוד את ה' לשמו, נאיר את חוכמתו וכליו המופלאים, ונהיה מעשיים, אורן.