לקט מביאור אברבנאל לתורה – פרשת משפטים

שמות כא,א-ב: וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם. כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת--יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם: אברבנאל: למה התחילה התורה בזיכרון המשפטים מהעבד העברי? ... שתי סיבות, האחת ... מפני שה' הוציא את ישראל ממצרים, זכה בהם להיות עבדיו, ולכן לא היה ראוי שישתעבדו אלה באלה ... והשנית, מפני שכמו שתורת האלוהים התחילה במעשה בראשית לקיים דעת החידוש, וסיימה בזיכרון הנפלאות ('לכל האותות והמופתים'; דברים לד, יא-יב) ... ככה במשפטים האלה, התחילה בזה שהוא גם זכר לחידוש העולם, וסיים בזיכרון הנפלאות (עליית משה להר לארבעים יום ולילה)". לפי זה נבין שאברבנאל מתייחס לפרשת משפטים כעין התורה כולה בזעיר אנפין.

כג,כ: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי: שלוש שאלות של אברבנאל: "מה הייתה הסיבה שרצה ה' לנטוש את עמו ולהסיר מהם את השגחתו הפרטית ... למה לא ביקש משה כאן על הגזרה הזאת ולא צעק עליה, כמו שהתפלל וצעק על זה עצמו אחרי עוון העגל ... איך אם כן לא נתקיימה (גזרת ה' בעניין המלאך)... כי הנה כל ימי אדון הנביאים (משה) השגיח ה' על עמו? ... כמו שאין אתם מוכנים ולא יכולים לשמוע דברַי ... לכן 'הנה אנוכי שולח מלאך לפניך', ולא היה זה להנהיגם תמיד. ... משה לא ביקש עליו לפי שראה היות הדבר ראוי והגון ... וחשב עם זה שעוד מעט ימים או שור יבואו אל ארץ הנבחרת וייראה אליהם שם כבוד ה' ... (ה' אומר) לא תחשבו כי בשלחי המלאך לפניך אסתיר פני ממך ואעזבך, כי אני תמיד אשים עיני עליכם ... אני בעצמי אייבתי את אויביך, וכיבוש האויבים בארץ יהיה ממני ולא מפאת המלאך". ה' לא איים בשליחת המלאך אלא רצה לאפשר לעם להיות בקרבתו, אך יטוש את עמו.

כד,יח: וַיְהִי מֹשֶׁה, בָּהָר, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה: אברבנאל: "למה ישב משה בהר עם ה' כל הזמן הרב הזה, שממנו נמשך מעשה העגל? ... ישב משה בהר 40 יום ו 40 לילה מפני גודל המושג ששם השיג רוב הפלאות שנעשו שמה, קנה המספר ההוא (40) מהימים סגולה נפלאה ברצון ה' ... עד שגם היום אנחנו שארית יעקב מדי שנה בשנה עושים 40 ימי תשובה ... כי הם ימי רצון וסליחה לה', מפני הקדושה שקנו בתחילה". לכל אירוע נפלא יש כוונה נסתרת לעתיד, לכן ראוי לשים לב לכל דבר נפלא הקורה לנו ביום-יום.

שבת שלום, שבת של זכות להיות עבדי ה', שנזכה לחוש את גודל ה' והגנתו, וקדושת רצונו וסליחתו, אורן.