chiddush logo

חז"ל - איך בוחרים מנהיג?

נכתב על ידי אלון, 10/1/2022

 

"כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ רוֹעֶה אֶת צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר, בָּרַח מִמֶּנּוּ גֶּדִי. רָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ הַגְּדִי לַבְּרֵכָה שֶׁל מַיִם, וְעָמַד לִשְׁתּוֹת. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ מֹשֶׁה אֶצְלוֹ אָמַר: אֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁרָץ הָיִיתָ מִפְּנֵי הַצָּמָא, עָיֵף אַתָּה. הִרְכִּיבוּ לְאוֹתוֹ גָּדִי עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ. אָמַר הקב"ה: יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנָם שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, כָּךְ חִיֵּךְ אַתָּה תַּרְעֶה אֶת צֹאנִי יִשְׂרָאֵל"

(שמות רבה, ב, ב)

 

מנהיגים יכולים לשאת על כתפיהם את האחריות לגורלם של עמים ומדינות שלמות, וכל החלטה שלהם יכולה להיות הרת גורל ולשנות את מהלך ההיסטוריה. איך בוחרים את האדם המתאים כדי להטיל על כתפיו אחריות כזו? איך אפשר לדעת על מי אפשר לסמוך שיתייחס לתפקידו בכל הרצינות וימלא אותו בצורה הטובה ביותר?

את התשובה לכך אפשר ללמוד מהמנהיג הגדול שקם לעם ישראל - הלא הוא משה רבינו, שנבחר ע"י הקב"ה להוציא את בני ישראל ממצרים ולתת להם את התורה.

בזכות מה נבחר משה? התורה מספרת לנו על מידותיו הנאצלות, כגון: למרות שגדל בארמון המלוכה, הוא יורד אל העם, רואה בסבלותם ומשתדל תמיד להציל את העשוקים מיד עושקיהם - גם אם הדבר כרוך במחיר כבד עבורו. משה הציל את העברי מיד המצרי שהכהו, וכתוצאה מכך נאלץ לברוח ממצרים ולנדוד למדין, וברגע שהגיע לשם - לא היסס להתערב שוב ולהציל את בנות מדין מהרועים שעשקו אותן.

אולם באופן מפתיע, כאשר חז"ל במדרש מספרים לנו בזכות מה נבחר משה למנהיג, הם מציינים נקודה אחרת - את רגישותו של משה לצאן אותו היה רועה, ואת דאגתו אפילו לטלה צמא אחד. לכאורה לא מובן: איזה מעשה יותר גדול - להציל עשוקים תוך מסירות נפש, או לעזור לטלה קטן לשתות? מדוע דווקא הדאגה לאותו טלה היא זו שבזכותה נבחר משה למנהיג?

ה"שפת אמת" בפירושו לתורה (קרח, תרל"ו) כותב כי ככל שמתעלה האדם בדרגתו הרוחנית, כך הוא מעניק משקל רב יותר לפרטים הקטנים. בכך נבחנת גדלותו של האדם. כאשר חושבים על כך, יש בזה היגיון: קל יותר לעשות מעשים גדולים, הרואיים ומרשימים, אבל לפעמים דווקא בגלל ששקועים בעשייה הגדולה, עלולים לשכוח לשים לב לפרטים הקטנים ולאנשים הקטנים, שגם הם חלק מהתהליך.

גדולתו של משה רבינו היתה בכך שהקדיש תשומת לב אפילו לגדיים ולטלאים הקטנים שבעדרו ולא הזניח אותם וסיפק להם את כל צרכיהם. אמר הקב"ה שמידה זו היא ראיה לכך שהוא ראוי להתמנות למנהיג של עם ישראל. האידיאליים הגדולים שלנגד עיניו לא מסתירים ממנו את המציאות הפשוטה והשגרתית (זה היה גם מבחנו של דוד המלך, שגם הוא נבחר למלוכה לאחר שהתגלה יחסו העדין והמתחשב כלפי צאנו).

ההיסטוריה מראה שמנהיגים דגולים רבים הובילו את עמם למהפכות, אך איבדו בדרך את היחס לאנשים הפשוטים, שהפכן מבחינתם לכלי משחק בלבד, שניתן להשתמש בהם ולהקריב אותם למען האידיאל. אבל מנהיגיו של עם ישראל לא היו כאלה. הם הלכו בדרכו של הקב"ה, שעליו אמרו חז"ל (מגילה לא, א): "כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקדוש ברוך הוא, אתה מוצא ענוותנותו".

אם אנחנו רוצים לבדוק מי מתאים לשאת באחריות לגורלם של המונים, עלינו לחפש לא רק את איש החזון או הגיבור הגדול, אלא את מי שדואג תמיד גם לפרטים הקטנים ולאנשים הקטנים.

 

מתוך: "ותן חלקנו"

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה