chiddush logo

ח' ט' ו-י' טבת

נכתב על ידי יניב, 14/12/2021

'בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והחשך בא לעולם שלשה ימים. בתשעה בו לא כתבו רבותינו על מה. בעשרה בו סמך מלך בבל את ידו על ירושלם להחריבה' (מגילת תענית, יג). כך גם מובא בשו"ע: 'בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים. וט' בו לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו' (שו"ע סימן תקפ,ב). לפי זה יש תשובה על תמיהתו של הט"ז: 'בט' בו לא נודע כו'. תימה גדולה – הא איתא בסליחות של י' בטבת דבט' בו מת עזרא הסופר וצ"ע רב‏'. שאמנם כך מובא בסליחות, אולם בחז"ל (במגילת תענית) זה לא מופיע, ואף מודגש שלא נכתב לנו על מה; לכן אמנם העמידו בסברה שזה בשל מיתת עזרא, אולם כיון שאין לנו מסורת על כך, הביא השו"ע שאין זה נודע, לא שאין לנו הסבר, אלא מהי הצרה שנאמר לנו במסורת שעליה קבעו את התענית, זה לא נודע לנו. במגילת תענית נאמר שהיה העולם חשוך למשך שלושה ימים, לעומת זאת במסכת סופרים (א,ז) נאמר: 'מעשה בחמשה זקנים שכתבו לתלמי המלך את התורה יונית והיה היום קשה לישראל כיום שנעשה העגל, שלא היתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה'. הרי שאת תרגום התורה דימו ליום מעשה העגל. אמנם אפשר לחלק בין דברי חז"ל, ולומר שהיו שני מקרים של תרגום התורה, שהרי במסכת סופרים ממשיך ואומר: 'שוב מעש' בתלמי המלך שכנס שבעי' ושנים זקני' והושיבם בשבעים ושנים בתים ולא גלה להם על מה כנסם. נכנס לכל אחד ואחד מהם אמר להם: כתבו לי תורת משה רבכם. נתן המקום עצה בלב כל אחד ואחד והסכימו דעתן לדעת אחת, וכתבו לו תורה בפני עצמה; ושלשה עשר דבר שינו בה' וכו' (שם,ח). ממילא לפי זה יוצא שהיו שני מקרים, ולכן אפשר שהדימוי למעשה העגל ראו בתרגום הראשון, שבו לכאורה לא שינו, אלא שלא יכלו לתרגם כמו שצריך, כיון שבתורה יש עומקים שנעוצים בעברית, אם זה במילה שמתפרשת לכמה מובנים, ואם זה בחסרות ויתרות, ושכל מילה היא בעלת מעלה גדולה של שם ה'; לכן בתרגום שכזה ראו כעין יום מעשה העגל, שהוא פגם במעמד מתן תורה, אמנם לא רואים זאת בעינים (את מה שנפגם) אלא רק מבינים זאת, ולכן זהו כמו התרגום של אותם חמשה זקנים שלא רואים שיש חסרון, אולם האמת היא שיש חסרון גדול. לעומת זאת בסיפור של ע"ב הזקנים שתלמי נתן להם לתרגם, ששם שינו בכמה דברים (וזהו הסיפור הידוע ומפורסם יותר, ולכן בדר"כ שמתייחסים בחז"ל זה התייחסות אליו [כגון בגמ' מגילה ט,א], אולי בשל שהתרגום הזה היה עוד קיים בזמן חז”ל, לעומת הקודם שנעלם; שהרי במה שנאמר שכתבו לו משמע קצת שזה ספר אחד [ואפילו אם היה זה חמשה ספרים זה עדיין מעט], לעומת הע”ב זקנים שכתבו כל אחד ספר, כך שהיו 72 ספרים ולכן התפרסם ונשארו כמה), בזה אמרו שהיה העולם חושך לשלושה ימים, שאת זה רואים כולם (שחשוך), שכך בתרגום הזה ששינו בו כל ילד יכול היה להבין שמה שתרגמו אינה התורה כראוי, וזהו חושך שמסמל רעה; וכן לא רואים בחושך שזה כעין שלא יכולים כלל ללמוד מזה כי מה שרואים כאן אינה התורה. (אולי אפשר גם שעל גבי אותם שינויים התווספו עוד שינויים במשך הזמן [שכיון ששינו, אז אחרים הרשו לעצמם לשנות עוד בהמשך ע”פ ראייתם], שכך יש כתבים של תרגום השבעים ששונה מראית חז”ל [אצל הנוצרים], ולכן אמרו חושך לכמה ימים, כרמז שזה הביא בהמשך לעוד ועוד חורבן). נראה שביטאו בשלושת ימי החושך, שיש קשר מ-ח' בטבת עד י' בטבת (שזהו שלושה ימים), שהנה שינוי התורה (בין בסיפור הראשון ובין בסיפור השני) זה פגיעה במעלת התורה, ולכן זהו חושך של שלושה ימים כעין חזקה (שזהו שלוש פעמים שקובע חזקה), שזהו פגם יסודי בגילוי תורה בעולם, שזה מביא חושך, להבדיל מהתורה שהיא אור: "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו,כג). שלושה גם רומז לשלושת ימי ההגבלה, שבזה התכוננו לקבלת התורה – להיות טהורים וקדושים וראויים לקבלה, לעומת כאן שזה תרגום לשפה זרה שמבטל את מעלת קדושת התורה בשלמותה – שיש בתורה סודות עמוקים ושמות ה' שמתבטלים כשמתרגמים ללשון אחרת, שכך בלימודנו אותה יש חסרון של גילוי הקדושה שבחיבורנו לתורה. לכן זה קשור לי' טבת, שאז החל המצור על ירושלים, שבחורבן בטל המקדש והמלכות וישיבתנו בא”י, שע"י דברים אלו מתגלת מעלת התורה בשלמות ובלעדיהם התורה איננה שלמה כראוי. בנוסף, המצור הוא היסוד לחורבן שאח”כ, שכך גם פגם בגילוי תורה בשלמות מביא בהמשך לקלקול גדול, שע”י שזלזלו בלימוד התורה כראוי לה לגודל מעלתה הגיעו בסוף לחטאים הגדולים ביותר – של שלושת העברות החמורות (ראה דברי מרן גדול הדור הרה”ג חיים דרוקמן שליט”א, ב'לזמן הזה' תמוז-אב 'בין עבד אלקים לאשר לא עבדו'), שזה הביא לחורבן בצד הרוחני – והמצור הביא חורבן בצד הגשמי. כך שיש קשר ביניהם, וביניהם היה את מיתת עזרא הסופר, שגם הוא שינה בתורה – אבל מעשיו היו להעלאת מעלת התורה, להחזירה לשלמות – לאותיות האשוריות (ראה באריכות ב'תורת השבת והמועד' – 'הכתב בו נתנה תורה', למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א), ולכן מיתתו זה גילוי של ההיפך מכך, שלכן זהו זמן שבו התגלה לרעה בשינוי בתורה – שזהו בחושך על תרגום התורה. בנוסף לכך בזמנו שינו את המילים לארמית [עד שהחזירו לעברית] (סנהדרין כא,ב), כך שיוצא ששינו את לשון התורה בזמנו, ובכ"ז לא היה בזה כל רע, שנראה שתרגם כראוי (בלי לשנות כאותם 72 זקנים) ומתוך יראת קודש ובשביל לימוד התורה (להבדיל מתלמי שחייב לתרגם לו, ולכן אין בזה את המעלה של הקודש), ונראה גם שזה לא בא כהחלפה לתורה, אלא רק כלימוד בשביל מי שאינו יכול ללמוד תורה בעברית (כיון שהכירו ארמית ולא עברית) שכך הם לא יתנתקו לגמרי מהתורה, אבל עדיין נשארה התורה בעברית כעיקר ללימוד תורה. לכן מדגישים חז"ל שהיו שלושה ימי חושך, שיש חיבור בימים אלו, שראו את תרגום התורה ב-ח' טבת כהמשך לשני הדברים שנעשו קודם שהתגלה בהם הורדת מעלת התורה (בחורבן או בהסתלקות עזרא מהעולם). אולי זה נעשה ב-ח' טבת, כיון שהמשכן היה יכול להיות מוקם בכ"ה כסלו, שבו נגמרה המלאכה, אלא שה' רצה לערב בשמחה של יצחק, ולכן נדחה לניסן (ילקו”ש נ”ך, רמז קפד). אולם אילו היה נעשה אז, היו מקריבים 12 הנשיאים, ואם כסלו היה חסר (29 יום), אז יוצא שהיו גומרים ב-ז' טבת, ולכן למחרת ב-ח' טבת היה כעין היום הראשון שלאחר חנוכת המזבח, כביכול היום הראשון שכבר שלם (ללא גילוי של חינוכו). לכן אז היה כעין מתגלה שראויים לתורה כראוי, שזהו היסוד והמהות של המשכן – המשך כח מעמד הר סיני, שהשכינה עברה מההר למשכן וה' המשיך להעביר למשה את התורה במשכן. אולם בפועל שלא הוקם אז המשכן, ולכן זה לא היה למחרת הסיום, וכך בדורות נעשה שלא מתגלה בו מעלת התורה, שזהו שכתבו תרגום ליוונית. אולי גם חושך שלושה ימים, כרמז שיון היא הגלות השלישית, והיא התגלתה כ-'גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל' (ב”ר ב,ד); לכן עכשיו שתרגמו ליוונית שזהו פגיעה בתורה וכהחשכת העינים, אז זה מתגלה ככח יון, ולכן מתגלה בשלושה ימים כרמז לכח גלות יון שהיא הגלות השלישית.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע