תפילה שכזו...
8/12/2021
תפילה שכזו...
מה מאוד רציתי לחיות ולהתגורר בעיר צפת, בזמנו של האר״י הקדוש - אמר פעם אחד הצדיקים בהשתוקקות גדולה. ומה הפלא? איזו תקופת זוהר היתה אז לעיר המקובלים! האר״י הק׳ ובני היכלא קדישא שלו מילאו ובישמו את העיר בקדושה ובטהרה. האר״י הק׳ היה הובי, ה״בית יוסף״ היה הוב, האלשי״ך היה המגיד, והייחודים״ היה ה...שמש, ומזה בלבד, כבר אפשר לקבל תמונה מן החיים בצפת באותה תקופה.
כל בני החבורה הקדושה הזו התפללו בבית כנסת זה, שלהתחלת חזרת הש״ץ המתינו למי שהיה מאחר יותר בתפילת-הלחש שלו. אם האר״י הק״ עדיין עמד בשמו״ע בשעה שה״בית יוסף״ כבר פסע לאחוריו - המתינו לאר״י הק' וכן גם להיפך. אולם בדרך כלל היו ממתינים לאר״י הקדוש, כי האריך בתפילתו ובכוונותיו על פי דרך הנסתר.
והנה קרה פעם, שהאר״י הק' סיים את התפילה ופסע לאחוריו, וה״בית יוסף״ טרם סיים תפילת-הלחש שלו, ובניגוד לנוהג המקובל הורה האר״י הקדוש לחזן שיתחיל מיד בחזרת הש״ץ. איש, כמובן, לא קם לערער על זה, כולם דנו את האריז״ל לכף זכות, הם ידעו כי אם האר״י הק׳ מצוה
- יש לו סיבה מובנת לזה, ואמנם החזן התחיל בחזרת הש״ץ. כתום התפילה ביקש האר״י הק׳ לנעול את דלתות בית הכנסת וציוה על כולם להישאר במקום. הוא ניגש לבימה והכריז: רבותי, שלא יעלה חשד בלב איש כי בזה שאמרתי שלא להמתין ל״בית יוסף״, כאילו רציתי לזלזל, חלילה, בכבודו של ה״בית יוסף״, אלא שמנהגנו להמתין לו כשהוא מתפלל, אבל לא בשעה שהוא עוסק בתורה!...
ניגש ה״בית יוסף״ לבימה בחיוך על שפתיו ואמר בקול: אמת הדבר,
עד ״שמע קולנו״ התפללתי, אבל באמצע ברכה זו עלתה במחשבתי שאלה, (והיא אכן כתובה ב״בית יוסף״, בדבר טחנות רוח, אם יש בהן משום השמעת קול בשבת.) ומשעלתה השאלה במוחי נסבו רעיוני בלימוד התורה, האר״י הרגיש מיד שהוא הוגה אז בתורה, ולכן פסק 0שאין חיוב להמתין עליו. הוא אמנם יכול להמשיך ולהגות בתורה, אבל להמתין לו - לא, לא מחוייבים...
(״שאל אביך ויגדך״, ח״א עמוד כא)
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
