מה' יצא הדבר

הגמרא אומרת כי יש הוכחה מן התורה, מן הנביאים ומן הכתובים, שהזיווגים באים מאת הקב"ה. מן התורה שנאמר (בראשית כד): "ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר". מן הנביאים שנאמר (שופטים יד): "ואביו ואימו לא ידעו כי מה' הוא". מן הכתובים שנאמר (משלי יט): "בית והון נחלת אבות ומה' אישה משכלת".

(מועד קטן יח,ב)

למעלה מבחירתנו

לו היה דבר זה רק בידיעתו של הקב"ה ולא היה יוצא ממנו, היה הדבר נשאר תלוי בבחירתנו, אך מאחר שמה' יצא הדבר שבת פלוני לפלוני, אין בחירה בדבר. ידיעת ה' אינה מכריחה את בחירת האדם, אך אמירתו מכריחה.

(אלשי"ך)

הקב"ה כחתן

נקוט כלל זה בידך: כל מנהגי חתן וכלה אנו למדים מקבלת התורה, שהקב"ה היה מראה עצמו כחתן נגד הכלה, שהם ישראל.

(תשב"ץ)

נקודת יראה

חז"ל אומרים (קידושין מא,א): "אסור לאדם לקדש אישה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר גנות ותתגנה עליו". "יראנה" הוא גם מלשון "יראה". אסור לאדם לקדש אישה עד שיראה בה נקודת יראת שמים, שאם לאו, ברבות הימים ימצא בה דבר גנות ותתגנה עליו.

(אמרי חיים)

בת-קול מכרזת

אמר רב יהודה אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הוולד בת-קול יוצאת ואומרת - בת פלוני לפלוני, בית פלוני לפלוני, שדה פלוני לפלוני.

(סוטה ב,א)

טוב להתפלל

כשם שמתפלל האדם לה' שיכין לו את כל צרכיו ויצילהו מכל צרה, כך טוב להתחנן אל אלוקיו שיזמין לו אישה טובה, בכשרות ובשלווה, כפי שנאמר (ברכות ח): "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא" (תהילים לב,ו), "לעת מצוא" - זו אישה שנאמר (משלי יח,כב): "מצא אישה מצא טוב".

(מנורת המאור)

ישועה בלתי-צפויה

אמר רבה בר-בר-חנה אמר רבי יוחנן: "וקשין לזווגן כקריעת ים-סוף" (סוטה ב,א). כאשר בני-ישראל עמדו על שפת הים, לא העלה איש על דעתו את האפשרות של קריעת ים-סוף לשניים. כך גם בזיווגו של אדם, פעמים רבות הישועה באה מכיוון בלתי-צפוי כלל.

(שהשמחה במעונו)

למעלה מסדר העולם

קריעת ים-סוף הייתה נס, כי הוא שלא כסדר העולם. כך גם זיווגו של אדם הוא למעלה מסדר העולם. האיש והאישה, בטבעם, הם מחולקים, והכוח לאחדם יחד מגיע מדרגה שהיא למעלה מהעולם.

(המהר"ל מפראג)